שינויים

[[{{דמות| שם = הרב מרדכי מנטליק| תמונה:=הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg| תיאור = ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] 770|leftכינוי =|thumbתאריך לידה =[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]|250pxמקום לידה =גליציה|הרב מענטליק במהלך תאריך פטירה =[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]| מקום פטירה =| מקום קבורה =| מדינה =| השכלה =| מקום מגורים = ניו יורק| שנות הפעילות =| התחלת הפעילות =| סיום הפעילות =| השתייכות =| תחומי עיסוק =| תפקידים נוספים = חבר הנהלת [[כינוס תורהאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ב-ו[[770חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], ממייסדי [[אחי תמימים נוארק]]| רבותיו =| תלמידיו =| בני דורו =| חיבוריו = אמרי מרדכי| בת זוג =| אב =| אם =| צאצאים =| מספר צאצאים =| אתר אינטרנט =| פרסים והוקרה =| חתימה =}}הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]-[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ומהמקושרים הראשונים לכ"ק אדמו"ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כשליט"ץ]]א. כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]].

==תולדותיו באירופהתולדות חיים==[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע"ה שנישא למרת ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח ]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] ע"ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמושאדמו"ר מהורייהריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ ]]{{הערה|חלק י"ד אגרת ה'רלז}}.

==מעברו לארה"באותו זמן שימש גם כמשגיח בכיתות המכינה ב==[[תומכי תמימים ווארשא]].

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות ל[[ארצות הברית ]] אל בית חמיהם. כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח ]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה ]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט [[תש"י ]] - כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שבשבת שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

==כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות '[[שר המשקים==]]' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

כבר מראשית נשיאותו של פעם אחרת, התבטא הרבי - בשנת ה'[[תשי"אמלך המשיח]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל ב[[התוועדות]] היה מוזג יין לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב הנני מאושר מכך שהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדותמשמש אותי". כשאמר א' שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמואת ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופומתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחדניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. לאחר מכן אמר לאותו א'גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלווממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.

פעם אחרתהרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], התבטא הרבי [[מלך המשיחמשפיע]] בהתוועדות בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "הנני מאושר מכך שהרב באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק משמש אותי"והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרטידיו רעדו, במיוחד בעניין זה אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של מזיגת הייןהרבי, ללא הצלחה. האופן בו ניגש למזוג הרבי לקח בידיו הק' את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבודהקנקן מידיו, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדשומזג בעצמו לכוסו. גם בכוס של ברכה לרבים היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיונראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, וממלא זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרתהיין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[מיכאל חנוך גאלאמבשחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, משפיע בישיבה המרכזית התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדובין לבין, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרביעבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיושם שימש כראש ישיבה, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב- מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד"770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

==מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה ==בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, הייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770צבי הירש חיטריק. בין לביןשיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב תוך שהוא משלב מה'[[חיים מאיר בוקיעטמראי מקומות]] ע"ה' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[יוסף יצחק וילשנסקיראש השנה]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות וחג הפסח - ההבנה הישרה בנושאים המדובריםהמדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "ה'[[שערי יהודהמראי מקומות]]', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ" על הש"סש את המכתב כללי, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - רעם כל ה'מראי מקומות' [[יהודה עבער]] - מחבר הספרשניתנו מהרבי למכתב.

במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.  הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו. === פטירתו ===במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם , הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק נפטר. בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[אמרי מרדכיבנימין קליין]]– הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך. "חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770". הוא התלבט בענין, ובו חידושים במסכת בבא בתראכי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב. כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלומה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר). כן הו והרבי הגיב בבהלה: "אוי"ל קונטרסים בעניינים שונים. לאחר מכן הרבי אמר לו, כמו "הפלפול וההגיוןטאמער איז דיר נישט שווער"(באם לא קשה לך הדבר), 'שם דבר' שמאפיין כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק. == ספריו == בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי". את סגנון לימודו שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק. החיבור הזה הוא על [[מסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב- ה'הגיון'770 בשנת תשי"ז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש שי' חיטריקאופן השיעורים והביאורים הוא: א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרביב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים'והחילוקים בין שיטה ושיטה.ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומבאר ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.ד) מבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד לשנותיו האחרונות ממשאשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות בעררו על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנתוכן הספר כותב בין השאר:"ש כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את המכתב כלליהסדר בלימוד העיוני, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבבבירור והבנת הדברים".

במקרים שהיו כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרביםאת ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיעכן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, כך מספריםוביניהם "הפלפול וההגיון", מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם ששמו מאפיין מאד את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתוסגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.

* יוסף אשכנזי'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]''', תשע"ה.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.*[[שלום יהודה לייב גינזבורג]], '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.*'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 40

[[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשמ"ח]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]