פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[[{{דמות| שם = הרב מרדכי מנטליק| תמונה:=הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|leftתיאור = ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] 770|thumbכינוי =|250pxתאריך לידה =[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]| מקום לידה =גליציה|הרב מענטליק במהלך תאריך פטירה =[[כ"ה תשרי]] [[כינוס תורהתשמ"ח]] ב-| מקום פטירה =| מקום קבורה =| מדינה =| השכלה =| מקום מגורים = ניו יורק| שנות הפעילות =| התחלת הפעילות =| סיום הפעילות =| השתייכות =| תחומי עיסוק =| תפקידים נוספים = חבר הנהלת [[770אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], ממייסדי [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpgאחי תמימים נוארק]]| רבותיו =| תלמידיו =| בני דורו =| חיבוריו = אמרי מרדכי| בת זוג =| אב =| אם =|שמאלצאצאים =|ממוזערמספר צאצאים =|250pxאתר אינטרנט =|יושבים בפרסים והוקרה =| חתימה =}}הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"זאל הקטןט חשון]] [[תרע" בג]] -[[770כ"ה תשרי]]; הרב [[דובער יוניקתשמ"ח]] (מימין) - היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ומהמקושרים הראשונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כיהן במשך שנים רבות כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[שוחטתומכי תמימים המרכזית]] ו, חבר הנהלת [[מזכיראגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] של ו[[הרביחברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-היה ממיסדי וממחזיקי [[770אחי תמימים נוארק]] והרב , שימש במסירות כ[[ישראל שמעון קלמנסוןשר המשקים]] (משמאל) - השוחט של [[הרבי.]]קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם אמרי מרדכי.
==תולדות חיים==[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב '''מרדכי מנטליק''' מחשובי חסידי חב"ד בבעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[ארצות הבריתיחזקאל פייגין]], חתנו של החסיד הנודע ר' חבר ההנהלה הרב [[דוד שטוקהאמרשרגא פייביש זלמנוב]] וגיסו של ר' , ראש-הישיבה הרב [[פנחס משה כ"ץיהודה עבער]], כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת המזכיר הרב [[תומכי תמימים המרכזיתמשה לייב רודשטיין]]]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חבקובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|יושבים ב"זאל הקטן"ד בארצות הבריתב-[[770]] ו; הרב [[חברא קדישא אגודת חסידי חב"דדובער יוניק]], היה ממיסדי וממחזיקי (מימין) - [[אחי תמימים נוארקשוחט]], שימש במסירות כו[[שר המשקיםמזכיר]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[אמרי מרדכיישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]], נפטר בכ"ה נולד ב[[תשריי"ט חשון]] [[תשמתרע"חג]] בשם טובלמשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה.
==תולדותיו באירופה==בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.
כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מרדכי עמענטליק כ'חוזר' של אדמו"ר הריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ה נולד בשנת ח]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת ([[תעראדמו"ר הרש"ב]] לרנהג להביט על בנו יחידו - אדמו"ר הריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו"ר הריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' פנחס וזוגתו [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה)"). הוא נולד במדינת גליציה, הבטה זו יש בה התנהלו חצרות חסידיים שונים – להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה, הי"דכדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.
בסביבות שנת בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שאדמו"ר הריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[תרצ"זערב קבלן]] נכנס ללמוד בישיבת . נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[תומכי תמימים אטוואצקאגרות קודש]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' דוד שטוקמהר מארה"ב – שהיה יהודי ירא שמים גדול (באג"ק נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) – את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' מרדכי חפץ – שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר – הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע{{הערה|חלק י"ד אגרת ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדלרלז}}.
כבר אז, בהיותו באטווצק, באותו זמן שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי שליט"א]] נוהג לומר [[מאמר]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"גם כמשגיח בכיתות המכינה ב]] נ"ע נהג להביט על בנו יחידו – כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנובתומכי תמימים ווארשא]] ע"ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.
בנוסף לכךכמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, זכה הרב מענטליק שכ"ק והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר מהורייהרייימכור לו הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את החמץ לפני פסח – כמנהג אדמוהוראת הרבי ויחזור מאמר דא"רי חב"ד למכור את החמץ לרבח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, שהוא ימכור אותו לגוי בהתעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[ערב קבלןדא"ח]]בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. נוסח מכירה זו שהגיע לידינואז התברר, נדפס באגכי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד אגרת הש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רלזרסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.
==מעברו לארהביו"ב==ד שבט [[תש"י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר הריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.
כמה שנים לאחר מכןכבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות הברית אל בית חמיהם. כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הורה לרהחל הרב מענטליק להיות ' מרדכי לחזור [[חסידותשר המשקים]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת של הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכךבתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, ביקש להישאר בעיר בשבתוחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. קברניט הספינה סירב בתקיפותפעם אחת, והודיע להם ברורות – שאם רצונם להישאר בשבתבשנת תשי"א, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הבריתביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות... אמון על דברי רבו, התעקש רכשאמר א' מרדכי ונשאר שם לחזור דאשהוא רוצה מ[[אדמו"ח בשבתר הזקן]] בעצמו, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התבררהחל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסועשישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הבריתאו שהוא מורכב מנקודות, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת ועל פי זה ביאר שכל [[תומכי תמימים 770רבותינו נשיאינו]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרההינם עצם אחד. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדוללאחר מכן אמר לאותו א', כך שלסדר נגלה היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה – שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותרשהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת בבוקר – בשעה שמונה בדיוקוממנו יקבלו.
ביו"ד שבט תש"י – כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"עפעם אחרת, באו ל 770- חסידי התבטא הרבי [[מלך המשיח]] ב[[חב"דהתוועדות]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי שליט"א (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שבשבת אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב הנני מאושר מכך שהרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבימשמש אותי"!... – כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה ההתבטלות שלו לרבי, ראו בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.
==הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים==' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".
כבר מראשית נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – בשנת ה'[[תשי"אקובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' מרדכי מנטליק בחג הסיום של הרבי. בתחילת כל לימודי [[התוועדותשחיטה]]וקבלת התעודות] היה מוזג יין לכוסו של הרבי]מספר שנים לאחר בואו, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדותהתמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב-770. פעם אחתבין לבין, בשנת תשי"אעבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמושם שימש כראש ישיבה, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב' אופנים בהגדרת הקו – האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל -770 הרב [[רבותינו נשיאינוחיים מאיר בוקיעט]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.
פעם אחרתמתוקף תפקידו, התבטא הרבי היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[מלך המשיחיוסף יצחק וילשנסקי]] בהתוועדות "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין – מתוך יראת הרוממות ויראת הכבודראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, ניכרו והורגשו הייתה ניכרת בכל פעם שיעור מחדש. גם בכוס הוא היה מהעורכים העיקריים של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיוהספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, וממלא את כוסו ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של הרבי מיד כשזו נגמרתרבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.
הרהמידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ח רש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה' [[מיכאל חנוך גאלאמבמראי מקומות]], משפיע בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות – היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה – התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקיםוה'ציונים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' ומבאר את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסוהשיחה בעמקות נפלאה. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין – מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד"שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.
==בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[מראי מקומות]]', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ==ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.
[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה בבמקרים שהיו לו שאלות במכתב -[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואוהיה פונה בשאלות אל הרבי, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770 והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"המענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.
מתוקף תפקידו, הרב מענטליק היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבועגם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]מינוי זה הגיע, ראש הישיבה בצפתכך מספרים, מספר, כי ההתמקדות – ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדשמהרבי מלך המשיח עצמו. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודא]]" על הש"סהעסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של רבו – ר' [[יהודה עבער]] הי"ד – מחבר הספרהרבי - לאחר פטירתו.
=== פטירתו ===במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם ", הרב [[אמרי מרדכיזאב יחזקאל כ"ץ]]", ובו חידושים במסכת בבא בתרא, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הוגבאי ביהמ"ל קונטרסים בעניינים שוניםד 770, כמו "הפלפול וההגיון"והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו – ה'הגיון'שהיה מאושפז אז בבית הרפואה.
מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו בסיום כוס של הרה"ח ר' צבי הירש שי' חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות ברכה הרבינסע לביתו, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים'וכמה שעות לאחר מכן, ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממשבשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק נפטר.
בשנים בהן החל בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[בנימין קליין]] – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי מלך המשיח לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח – המדבר אודות תוכנו ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של החג וקביעותוהרב מענטליק, היה יושב שעות ואילו הרבי עדיין לא עודכן על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבכך.
במקרים שהיו לו שאלות במכתב – היה פונה בשאלות אל "חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרביבמאורע ככל המוקדם, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד או שמא לחכות עם קבלתם פרסמם לרביםמסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770".
הרב מענטליק הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיעיושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, כך מספריםומפאת הכבוד, מהרבי מלך המשיח עצמובנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניקלא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' או לדבר איתו באמצעות המראה של הרבי – לאחר פטירתוהרכב.
כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר). והרבי הגיב בבהלה: "אוי". לאחר מכן הרבי אמר לו, "טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק. ==לקריאה נוספתספריו ==* '''ראש הישיבה ושר המשקים''', מאת שלום יהודה לייב גינזבורג, בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי". את שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק. החיבור הזה הוא על [[התמים (בית משיח)מסכת בבא בתרא]] גליון ל, השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי"אז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.
[[קטגוריהאופן השיעורים והביאורים הוא:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.ב|מנטליק מרדכי]]) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.
[[קטגוריהבעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:חסידים מתקופת אדמו"ר הרייכוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים"צ|מנטליק מרדכי]].
כאשר [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר שליט"א|מנטליק מרדכי' ניסן כ[[משפיע]].
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|מנטליק מרדכי]]כן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, וביניהם "הפלפול וההגיון", ששמו מאפיין מאד את סגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.
==לקריאה נוספת==*'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]''', תשע"ה.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.*שלום יהודה לייב גינזבורג, '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.*'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 40 {{מיון רגיל:מנטליק, מרדכי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]
3,572

עריכות