שינויים

|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]

|רבותיו=רבי עזרא עטיה ורבי , רבי [[צדקה ]] חוציןוה[[באבא סאלי]]

[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה ([[רבכ"א באדר א']] ו[[מקובלתרפ"ט]], כיהן כרב הראשי לישראל בשנים - [[תשמכ"גה בסיוון]]-[[תשנתש"גע]]. ) היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטשרב]] פוסק ו[[חסידות חבמקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"דם]]תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו. נולד ביום }}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[כ"א באדר א'ציונות דתית|הדתי לאומי]] , כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תרפתשמ"טג]] ונפטר ב-[[כתשנ"ה בסיווןג]] . היה ידיד ומעריץ של [[תש"עהרבי]] ומנוחתו כבוד בו[[ירושליםחסידות חב"ד]].

==קורות תולדות חיים==[[קובץ:הלווית מרדכי אליהואברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|ימיןשמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[ירושליםתל אביב]] ([[סיווןטבת]] [[תשתשס"עה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[קובץ:מרדכי תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו אצל הרבי, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].jpg{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי אליהו בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[חשווןצדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[תשנ"ביצחק נסים]])והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]](ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב מרדכי אליהו נולד חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[כ"ה באדר א'חודש ניסן]] שנת [[תרפתש"טי]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב היה הרב אליהובין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', בעיר העתיקה במחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[ירושליםהלכה]]. בהיותו בגיל אחד על פעילות זו ישב במאסר עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי")חודשים.

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצוריםבתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. באחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[חודש ניסןתשכ"ז]] שנת , אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשתשמ"יג]] היה נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים'בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ההרב [[הלכהאברהם אלקנה שפירא]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשיםבאותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

בתחילת שנת במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[תש"כנגלה]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בוה[[באר שבענסתר]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראלבתורה. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדולהוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראלהוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושליםדרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"הבסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[נגלההר המנוחות]] והב[[נסתרירושלים]] בתורה{{הערה|1=[http://old2. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבורih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכותפעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד[http://old2.ih. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיחchabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]]היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי שמואל אליהו זצ"ל] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חבסדרת ספרים בשם "ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגואביהם של ישראל"ח באה"ק: אבלים המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}ידו.

[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]הערצתו והתבטלותו הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[יחידותקמחא דפסחא]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף לא רק לפני [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחותחג הפסח]] משנת אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[תשנכתבי האריז"בל]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את שמו תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[האר"י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] נכתב: , ובטעות לא נדפס כן{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 283)|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהםעל פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. אני ישבתי כמה שעות אצל כorg - בסרטון "ק האדמומרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'"ר שליט"א . }}. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכןמכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבותהערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], בקיאיםהייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןהרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בבהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[שספר השיחות (אדמו"סר שליט"א)|ספר השיחות]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והארמשנת [[תשנ"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן ]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

[[תמונהקובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumbממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]

ביקוריו של ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו במסגרת אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ביקור ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים הראשייםביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד" והיה מגיע יחד עם מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב הראשי האשכנזיאברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי: {{הערהציטוטון|[[שבועון כפר חבאשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשממשה"ד]] (גיליון 123) בו נכתב. אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: {{ציטוטון|אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}.  בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסחפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם ]] בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"רהרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה ]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקבו[[הקב"ה ]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם ]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה ע"י ]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים ]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך ]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]]. {{גלריה מרדכי אליהו}}

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד ]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה ]] תשנ"ב.}}. בשנת תשנתנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן ב[[ניסן]] [[תנש"א ]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ביב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנתנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם . . הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם ]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" – - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע"י על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע"י ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות ]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות ]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

|רוחב=310px|תוכן="הרבי היה הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם שר בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתוניםבסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורעאבל הרבי. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש"ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורהכאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, וכל זה בגדלות שאין דומה לה.שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתוכל דיבור, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאיםכל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, שאיננו מסוגלים לעכל ולהביןהם הלכה.צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"כפי שכבר אמרתי כמה פעמיםהרי רואים בצורה הכי ברורה, הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל שדברי התורה של הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהילהם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממשאין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץאלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. כרך היה כאשר נשא וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכהמקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורהזכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שדברי התורה של שמא [[זכות אבות]] היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיגביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבהואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, אלא אך ורק ברוח הקודשוהרבי שאל כמו בדרך צחות, כי רוח אלוקים דברה בקרבוהאם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו.. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!

רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, "אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה". הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו.. "הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש"השליך חייו מנגד" כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה "בכל יום שיבוא". "בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו. "הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב"ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב "מה הרבי היה עונה על שאלה כזו". כאשר עולה [[מחשבה ]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה". "הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.}}הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר:{{ציטוט|תוכן= כן|תוכן=האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו.}}באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}בהזדמנות אחרת{{הערה|הרב צוריאל בובליל, [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 601)}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.

מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסידהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. [[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ט ]] בירושלים אמר:

האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה ה[[ענווה]] שלו..הרבי שליט"א המקריב הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

|תוכן=רק [[נשמה ]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==;תמונות מהביקור ביום במהלך [[י"א באיירהתוועדות]] [[תשמי"טכסלו]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרביתשפ"ד]] שהתקיימה ב-[[770בני ברק]] <gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, חשף נכדו של הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, אצל הרבי קובץ:מרדכי שר המורשת [[עמיחי אליהו 3.jpg]] ביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|הרבי במהלך הפגישהקובץ[https:מרדכי אליהו 4//chabad.jpginfo/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}]}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהוקובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח תוכן="אני ואתה תלמידים של [[770הרבי]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה</gallery>  ;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]].}}

<gallery widths="200px" heights="200px" perrowמשפחתו =="4">קובץ:מרדכי *רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[שמואל אליהו 1]], רבה של צפת.jpg|ביקורו של *בנו הרב מרדכי יוסף אליהו אצל הרבי.קובץ:מרדכי *בנו שלמה בן אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישהקובץ:==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו 7ותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].jpg|הרבי נפרד מהרב אליהוקובץ:הרבי מלווה את *[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).jpg|הרבי מלווה את *הרב מרדכי אלי אליהו למכוניתו בסיום הביקור</gallery>מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-6853–68.*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.*'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון עם בנו הרב שמואל אליהו, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 38*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 37–44.

*{{קישור שטורעם|86277|news|וידאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי ] במעמד הדלקת נר [[חנוכה ]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי ]] (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}{{בית חבד}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידיאווידאו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}*[https://chabad.info/in-focus/629186/ גלריית ענק מהיחידות ההיסטורית של הרב אליהו ע"ה ליל ו' מר-חשוון ה'תשנ"ב]{{תמונה}}{{אינפו}}*[https://chabad.info/exclusive/957035/ פרסום ראשון: מכתב הרבי מלך המשיח לרב מרדכי אליהו] {{אינפו}}

*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/07-06-2020-04-10-20-סיון-להפצה.pdf בעקבות הראשון לציון]''', כתבה במלאת עשור לפטירתו, בתוך [[מגזין עולמות]] סיון ה'תש"פ*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55265 מסכת קשרים מופלאה ● סקירה מקיפה ומרתקת]''' - מתוך [[שמן ששון מחבריך]] - {{תמונה|}} {{אינפו|}}*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].

*[http://wwwold2.hageulaih.comchabad.info/general/do/4328index.html ראיון עם php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו בעיתון : "הגאולהכיפה עם יחי אדוננו"] ({{שמע}}*[httphttps://wwwchabad.hageula.cominfo/newsmoshiach/world956092/4334.html תמליל ותמונות מהראיון הקשר בין הרב מרדכי אליהו לגאולה השלימה]) - [[מנחם אב]] [[תשנ"א]].{{אינפו}}*[httphttps://wwwcol.haravorg.orgil/news/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב'145976 תיעוד נדיר: הראשון לציון מקבל את הספר 'שיח שרפי קודש']*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמעCOL}} {{וידאו}}

{{אחרונים}}{{הערות שוליים|טורים=כן}}{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]