שינויים

|תמונה=[[קובץ:הרב מרדכי אליהו 2ברמת אביב.jpg|שמאל|250px]]|כינוי=הרב אליהוהראשון לציון|תיאור=הרב הראשי לישראל בשנים מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[תשמאבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"גד ברמת אביב]] ([[אייר]]-[[תשנתשס"גו]])

|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]

|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]|השתייכות=כללי

[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה רב ומקובל, כיהן כרב הראשי לישראל בשנים ([[כ"א באדר א']] [[תשמתרפ"גט]]-[[תשנכ"ה בסיוון]] [[תש"גע]]. ) היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטשרב]] פוסק ו[[חסידות חבמקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"דם]]תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו. נולד ביום }}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|הדתי לאומי]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"א באדר א'ג]] -[[תרפתשנ"טג]] ונפטר ב. היה ידיד ומעריץ של [[כ"ה בסיווןהרבי]] ו[[תשחסידות חב"עד]].

==קורות תולדות חיים==[[תמונהקובץ:מרדכי אליהואברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[הרביתל אביב]] ([[חשווןטבת]] [[תשנתשס"בה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[קובץ:הלווית מרדכי תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].jpg{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי אליהו בבן מזל''' בלבד, גם [[ירושליםהחזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[סיווןצדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[תש"עיצחק נסים]])והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]](ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב מרדכי אליהו נולד חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[כ"ה באדר א'חודש ניסן]] שנת [[תרפתש"טי]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב היה הרב אליהובין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', בעיר העתיקה במחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[ירושליםהלכה]]. בהיותו בגיל אחד על פעילות זו ישב במאסר עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי")חודשים.

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצוריםבתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. באחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[חודש ניסןתשכ"ז]] שנת , אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשתשמ"יג]] היה נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים'בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ההרב [[הלכהאברהם אלקנה שפירא]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשיםבאותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

בתחילת שנת במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[תש"כנגלה]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בוה[[באר שבענסתר]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראלבתורה. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדולהוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראלהוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושליםדרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"הבסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[נגלההר המנוחות]] והב[[נסתרירושלים]] בתורה{{הערה|1=[http://old2. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבורih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכותפעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד[http://old2.ih. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיחchabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה של [[כפר חב"ד]]היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי שמואל אליהו זצ"ל] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חבסדרת ספרים בשם "ד בארץ הקודש]] הוציאה ידיעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגואביהם של ישראל"ח באה"ק: אבלים המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשים בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}ידו.

הערצתו והתבטלותו של הרב [[קובץ:מרדכי אליהו אל מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הרביסמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברואצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ביושב הרב [[יחידותחיים שלום דייטש]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף ([[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"אדר א)|ספר השיחות']] משנת [[תשנתשס"ח]])]]הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]].}}, לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו ביקר במוסדות חבהתפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ד רבים ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של חבהאר"די, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|1=[http://wwwעל פי וידאו מדבריו.chabadניתן לצפייה באתר harav.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחבorg - בסרטון "ד - מקבץ תמונות של מרן הרב אליהו במוסדות חבמספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'"ד].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו מכאן התחילה מסכת של הרבי ופעולותיו למען היהדותקשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[שבועון כפר חב"דהרבי]] (גיליון 283)|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם, הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. אני ישבתי כמה הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות אצל כרבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "ק האדמובצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט)|ספר השיחות]] משנת [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכהתשנ"ב]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכןכל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאיםהרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקניםinfo/index. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןphp?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זהבמהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, אדם כמוהו שבקי בדיווחים באתר [[שחב"סד אינפו]] ובפוסקים: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], בקבלה[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], מהזוהר והאר[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"י עד אחרוני האחרוניםד נבחנו אצל הרב אליהו], ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי![http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן ]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]][[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]][[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמתשד"דמ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי ]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטיתהקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י ]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם ]] "לב כל קהל ישראל". ענוה [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרביבהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].  הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי: {{הערהציטוטון|[[שבועון כפר חבאשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשממשה"ד]] (גיליון 123) בו נכתב. אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: {{ציטוטון|אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}.  בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסחפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם ]] בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"רהרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה ]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקבו[[הקב"ה ]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם ]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה ע"י ]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים ]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך ]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

===תמיכה בפעילות הרבי===הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" כפר חב"ד ב"גני אורנים" תל אביב, חנוכה תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"גגלריה מרדכי אליהו}}. בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על ==תמיכה בפעילות הרבי==[[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם . קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערהjpg|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטוןשמאל|תקנת הרמב"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטוןממוזער|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" – המזרח התיכון{{הערה250px|בראיון להרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[שבועון כפר חב"דקונגרס הרבנים למען השלום]] לקראת ([[י"א בניסןניסן]] [[תשמתשס"זו]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראלרוסיה]] אמר: שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{ציטוטוןהערה|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כבחגיגת י"ק האדמו"ר שליטא ב[[ניסן]] [[תנש"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע]] בכפר חב"י כתיבת אותיות בספר התורהד. שכן רק בתורה וע"י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכמדינות חבר העמים כ"ק מרן רבנו האדמוב שבט תשנ"ר שליטב. מכתבו מיום כ"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה חג אדר תשנ"וג}}{{הערה. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מדבריו בסיום הספר תורה השני י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של ילדי ישראל ביום הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[כ' במנחם אבחודש תמוז]] [[תשמ"וז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]]במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]}}] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודיתקנת לימוד הרמב"ם]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיההעם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מראיון מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלומנחם אב]] [[תנשתשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"אהוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 454283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

לאחר הסתלקות הרבנית על [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמומבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"אר)|חיה מושקא]]א מליובאוויטש, אשתו הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של הרביאחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, נשא נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבניתדיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|בכ"ז שבט מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ח בכינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, שחל בעת ה"שבעה" לרבנית מרת חיה מושקא ע"הו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים. ===שלימות הארץ===הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

הערצתו של הרב [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת ]] ([[סיום הרמב"םחשוון]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר). בתמונה (מימין לשמאל): {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלההרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורההרב [[אברהם שפירא]], הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. באחד מראיונתיו למאחור עומד (ימין) הרב [[שבועון כפר חב"דברק'ה וולף]].]]{{הערהחלונית|גיליון 283, לקראת כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[י"א בניסןג' בתמוז]] [[תשמתשנ"זד]]}} אמר: {{ציטוטון|רוחב=310px|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיהתוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, כאילו ברגע זה למד זאת}}גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של . אבל הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןכאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, זהו משהו נדירשמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. אבל לא רק זה. כל דיבור, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקיםכל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, בקבלה, מהזוהר והארהם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע. "י עד אחרוני האחרוניםהרי רואים בצורה הכי ברורה, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דבריםשמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, זה נדיר זה רק כוח עילאיכי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?! כל זה מוכיח שזה לא טבעי.. "זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא [[זכות אבות]] היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, נשמה קדושה מיוחדתכידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדתלמשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חבהיה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות"ד]] (גיליון 616).}}ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסידהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. [[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ט ]] בירושלים אמר:

האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה ה[[ענווה]] שלו..הרבי שליט"א המקריב הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

|תוכן=רק [[נשמה ]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו

== במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[שלימות הארץתשפ"ד]] ==שהתקיימה ב[[קובץ:מצבת בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב שר המורשת [[עמיחי אליהו]]על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיףביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|בראיון לקראת [[ראש השנה]https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}] }}: {{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן="אני ואתה תלמידים של [[תשס"והרבי]], בעיתון "מעייני הישועה".}}.

== משפחתו ==*רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[שמואל אליהו היה רבו ]], רבה של המרגל הישראלי יונתן פולארד והשתתף במאבק לשחרורו ואף ביקרו בכלא שבצפת.*בנו הרב יוסף אליהו.*בנו שלמה בן אליהו.==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[ארצות הבריתיצחק כדורי]] מספר פעמים.*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

;כללי*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. ;מדבריו*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] ;אצל הרבי*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{אחרונים}}

{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:ראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחמחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]