שינויים

|תמונה=[[קובץ:הרב מרדכי אליהו 2ברמת אביב.jpg|שמאל|250px]]|כינוי=הרב אליהוהראשון לציון|תיאור=הרב הראשי לישראל בשנים מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[תשמאבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"גד ברמת אביב]] ([[אייר]]-[[תשנתשס"גו]])

|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]

|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]|השתייכות=כללי

[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה רב ומקובל, כיהן כרב הראשי לישראל בשנים ([[כ"א באדר א']] [[תשמתרפ"גט]]-[[תשנכ"ה בסיוון]] [[תש"גע]]. ) היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטשרב]] פוסק ו[[חסידות חבמקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"דם]]תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו. נולד ביום }}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|הדתי לאומי]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"א באדר א'ג]] -[[תרפתשנ"טג]] ונפטר ב. היה ידיד ומעריץ של [[כ"ה בסיווןהרבי]] ו[[תשחסידות חב"עד]].

==קורות תולדות חיים==[[תמונהקובץ:מרדכי אליהואברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[הרביתל אביב]] ([[חשווןטבת]] [[תשנתשס"בה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[קובץ:הלווית מרדכי תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].jpg{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי אליהו בבן מזל''' בלבד, גם [[ירושליםהחזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[סיווןצדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[תש"עיצחק נסים]])והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]](ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב מרדכי אליהו נולד חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[כ"ה באדר א'חודש ניסן]] שנת [[תרפתש"טי]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב היה הרב אליהובין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', בעיר העתיקה במחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[ירושליםהלכה]]. בהיותו בגיל אחד על פעילות זו ישב במאסר עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי")חודשים.

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצוריםבתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. באחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[חודש ניסןתשכ"ז]] שנת , אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשתשמ"יג]] היה נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים'בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ההרב [[הלכהאברהם אלקנה שפירא]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשיםבאותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

בתחילת שנת במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[תש"כנגלה]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בוה[[באר שבענסתר]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראלבתורה. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדולהוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראלהוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושליםדרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"הבסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[נגלההר המנוחות]] והב[[נסתרירושלים]] בתורה{{הערה|1=[http://old2. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבורih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכותפעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד[http://old2.ih. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיחchabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה של [[כפר חב"ד]]היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[מרדכי אשכנזישמואל אליהו]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כסדרת ספרים בשם "ה בסיוון]] בשנת [[תשאביהם של ישראל"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

הערצתו והתבטלותו של הרב [[קובץ:מרדכי אליהו אל מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הרביסמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברואצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו ביקר פעמים רבות אצל הרבי ביושב הרב [[יחידותחיים שלום דייטש]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף ([[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"אדר א)|ספר השיחות']] משנת [[תשנתשס"בח]])]].}}. הרב אליהו הרבה להשתתף בכינוסים התורניים של הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד, בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[י"א בניסןקמחא דפסחא]] , לא רק לפני [[תשמ"זחג הפסח]] לאלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[שבועון כפר חבכתבי האריז"דל]] . החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר:שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[שבועון כפר חב"דהרבי]] (גיליון 283)|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם, הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. אני ישבתי כמה הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות אצל כרבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "ק האדמובצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט)|ספר השיחות]] משנת [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכהתשנ"ב]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכןכל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאיםהרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקניםinfo/index. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןphp?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זהבמהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, אדם כמוהו שבקי בדיווחים באתר [[שחב"סד אינפו]] ובפוסקים: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], בקבלה[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], מהזוהר והאר[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"י עד אחרוני האחרוניםד נבחנו אצל הרב אליהו], ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי![http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן ]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו לראשונה בביקור אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפיראהרבי]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד ([[פנימיות התורהחשוון]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיהתשנ"ב]] ה[[קומוניסטית)]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערהjpg|שמאל|ממוזער|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה250px|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הסכמת הרב מרדכי אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון ללספר [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערהיחי המלך המשיח (ספר)|גיליון 123 מ[[חודש טבתיחי המלך המשיח]] שנת של הרב [[תשמ"דשלום דובער וולפא]].}}: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}קובץ:הלווית מרדכי אליהו. בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורהירושלים]] ובכל הנעשה ב([[ארץ הקודשסיוון]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליטתש"א}}{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדרע]] שנת [[תשמ"ה)]]. תיאוריו ביקוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.}}היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

בביום [[חודש שבטא' בכסלו]] שנת בשנת [[תשמתשד"המ]] ביקר במוסדות חב"ד הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[מונטריאולרוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. גם שם תיאר בהתלהבות הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את רשמיו מביקורו אצל הרבי: לימוד פנימיות התורה{{ציטוטוןהערה|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקדלגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורההתבטלה, ובמסירותו למען כלל ישראלכך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליטגם הזכיר את דברי [[הגר"א.]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}} בחגיגת {{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ט בכסלום]] שנת "לב כל קהל ישראל". [[תשמענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[כפר חבעולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד]] סיפר: "ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{ציטוטוןהערה|ההרב מרדכי אליהו בראיון ל[[גמראשבועון כפר חב"ד]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי לפני שביקרתי אותועסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי בסיום היחידות ליווה אותם הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג עד לפתח הפרוזדור ב-[[מסירות נפש770]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.}}

ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על התרשם עמוקות מביקור זהובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.הרבי:

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חזבגימטריא "ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות. אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ופשוטו כמשמעו, ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינהס]] ופוסקים, וכן ב[[קריעת ים סוףנסתר]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל"הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמבבביקורו במוסדות חב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי ד ב[[הרא"שפריז]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל הנאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[תורהחודש אדר]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת שנת [[תשמ"זה]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ב. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[ארצות הבריתתורה]] ונכנסו לובכל הנעשה ב[[יחידותארץ הקודש]] אצל . הבעת פניו היא ממש כ[[הרבימלאך]]ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}. ביום }} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[י"א באיירחודש שבט]] שנת [[תשמ"טה]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני ביקר במוסדות חב"ד ב[[פסח שנימונטריאול]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיחשם אמר: {{הערהציטוטון|עוד על הביקור ראו בראיון למאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[חודש סיווןמלאך]] שנת [[תשמ"ו]]. גיליון 244.}}.וכך אמר:

ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי היה ביום {{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=מתוך נאום ב[[ו' בחשווןי"ט בכסלו]] שנת [[תשנתשמ"בו]]. במהלך ביקור הם דנו בנושאים רבים{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג [[כפר חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} ושיחתם נרשמה בקונטרס מיוחד{{הערה]]|הודפסה כהוספה לתוכן=ה[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחותגמרא]] תשנ"ב.}}, בין היתר דובר רבות על עניין הגאולה הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו אומרת שמי שדומה למלאך ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות"יבקשו תורה מפיהו.}} במהלכה אמר כך אמנם חשבתי על הרבי {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתחלפני שביקרתי אותו, ומחכה לכל אחד ואחת מישראלולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר}}{{הערה|1=בהמשך גם תיאור הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליחה"[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות חשבתי שהוא דומה למלאך ה'שליט"א' ומעניינים נוספים בביקור].}}אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. לקראת סיום הפגישה אמר כי הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולהאינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אזי אבקר אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכונית.

רשמים מביקור זה אמר הרב אליהו במסיבה לכבוד ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"כולל חבז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ד" שנערכה באותו שבוע בניו יורק: ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{ציטוטוןהערה|מה שהכי הפליא אותי והדהים אותי וריגש אותי, שהרי הייתי אצל הרבי לא ביום רגיל אלא ביום ראשון בשבוע, כאשר מהבוקר עד הערב עמד על רגליו הקפירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה' בלי הפוגה, בלי רגע של מנוחה, וקיבל את קהל האלפים. בדרך הטבע היתה צריכה להיות ניכרת עליו איזו עייפות, אבל למעשה התפעלתי והתרגשתי מצלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל פעם שהעליתי ענין מסויים בתורהיחיד, מיד העיר ודיבר בו הרבי שליט"א, כאילו זה עתה ברגע ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה ממש, סיים לעסוק במסכת זו ובסוגיא זו, והכל בהיר ונהיר לו. ממש לא יאומן כי יסופר איך אדם מסוגל לכךחילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו! דומני שיש שני דברים שבלטו בעיקר בדברי הרבי: [[אהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל. ממש מפליא, איך שבכל פעם ובכל נושא שדובר עליו, הרבי שליט"א היטה את השיחה בכיוון מעלתם ושבחם ]] של ישראל..תמיד עומד לנגד עיניו כל כלל ישראל ממש, ואינו כמנהיגים אחרים שטובת החוג שלהם היא העומדת לנגד עיניהם. זכיתי להכיר רבים מגדולי הדור הזה, וחלקם בהחלט גרמו לי להתפעל מגדולתם. אבל הרבי שליט"א הוא דבר אחר לגמרי, מעולם לא ראיתי גדלות שכזו בכל חלקי התורה, בפשט וברמז ובדרוש ובסוד בבת אחת. לאחר שפגשתי ברבי שליט"א, אמרתי לעצמי: אין זה בן אדם כי אם מלאך ה' צבאות. ועל פעולותיו להפצת יהדות בכל העולם כולו, בודאי שאין צורך להרחיב את הדיבור, והמפורסמות אין צריך ראיה[[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. וכבר סיפרתי מעשה שהיה בביתי, כיצד הרבי שליט"א ברוח קדשו ראה מקצה העולם כי בני זוג יבואו אלי, ושלח את מי שרצה לשאת את האשה להוועץ בי, ובזכות רוח קדשו נמנעה תקלה גדולהמסמך [[גאולה]] לגאולה.}}

==תמיכה בפעילות הרבי==הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של הרבי[[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמבכליו של המצרי בזמן של "וימש חושך"ם . האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן.הרעיון האדיר הזה לאחד הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקיםה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל". בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, דבר השוה לכל נפשכי אין זה "לימוד על מנת להורות", הוא מנפש אצילה וגדולהאלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|מדבריו 1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש מנחם אבסיוון]] שנת [[תשמ"דו]] (גיליון 157244).}}. בהזדמנות אחרת אמר: לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{ציטוטוןהערה|תקנת הרמב1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדירד למען הגאולה]}}. על המתנגדים לתקנה אמר ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{ציטוטוןהערה|אגב, אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זובהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. עובדה, שהחידחיוב קרבנות לעת"א הוסיף לעל עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "חוק לישראלשובו אלי" לימוד רמבבתחילה, אבל "אחרי רבים להטות"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך }}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה' ולמדו את [[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחתכוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "בן איש חילשם יחוד" אומר שהרמבלמנהג חב"ם הוא ד רק פעם אחת ביום (לפני "מרא דאתראברוך שאמר" ). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ערביסטאןותן טל ומטר" – המזרח התיכון. [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|בראיון הודפסה כהוספה ל[[שבועון כפר חבספר השיחות (אדמו"ר שליט"דא)|ספר השיחות]] לקראת תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[[יhttp://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א בניסן"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[תשמ"זיחיאל אופנר]] (גיליון 283)}}. דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום בכינוס של [[יכולל חב"ג בניסןד]] שנערך באותו שבוע ב[[תשמניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע"י כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע"י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"וגלריה מרדכי אליהו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] תשמ"ו]]}}.

ב==תמיכה בפעילות הרבי==[[חודש תמוזקובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשמתשס"זו]])]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די.

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד ]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה ]] תשנ"ב.}}. בשנת תשנתנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן ב[[ניסן]] [[תנש"א ]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ביב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

בחודש אדר תשנעל [[תקנת לימוד הרמב"א ביקר במוסדות ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד במוסקבה שם ]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"הרבי זה מלאך ה' צבאות לא אדם רגילם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, אי אפשר בכלל לדעת ולהשיג את השגותיו ואת דבריומשהו אדיר}}.על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו.אתם קדושיםעובדה, אתם נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוששהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום.והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם.אתה ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק בא למקום שיש בו נגיעת יד של האדמוהלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן"ר שליט- המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א ואתה לומד שם להיות ירא שמיםבניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה: {{הערהציטוטון|מראיון לרק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"כפר חבא מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"דק מרן רבנו האדמו" (454) כסלו תנשר שליט"אולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות הרבנית ]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקאשניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותהשל הרבנית{{הערה|בכב[[כ"ז שבט בשבט]] [[תשמ"ח ]] בכינוס "[[הקהל]]" של רבני [[רב]]ני [[ארץ הקודש בירושלים]] ב[[ירושלים]], שחל בעת השהיה ב"שבעה" לרבנית מרת חיה מושקא ע}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

לאחר שהרבי אמר את ===שלימות הארץ===הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[השיחה הידועהתוכנית ההתנתקות]] פנה התבטא הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?היה לא תהיה" ואמר ש". ענה לו הרבי: זו גם תפילה וגם בעז"לא, אמשיך הלאהה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|מדבריו בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר 1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"דאינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

הערצתו [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]{{חלונית|כותרת=מדברי הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולותב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]|רוחב=310px|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. הוא היה מתאר את כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו:הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע. "הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאותזכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. מפיץ תורהאינני יודע מפני מה זכיתי לזה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו לשמא [[שבועון כפר חב"דזכות אבות]]{{הערה|גיליון 283היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיהשכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כאילו ברגע זה למד זאת}}כידוע. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי בכלל אין מיליםנמנע מלשוחח בטלפון. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדירואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. אבל לא רק זהופעם אחת, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקיםשיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, בקבלהוהרבי שאל כמו בדרך צחות, מהזוהר והארהאם כבר אמרתי "תיקון חצות"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616)ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו.}}.

מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסידהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. [[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ט ]] בירושלים אמר:

האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה ה[[ענווה]] שלו..הרבי שליט"א המקריב הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

|תוכן=רק [[נשמה ]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו

== במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[שלימות הארץתשפ"ד]] ==שהתקיימה ב[[קובץ:מצבת בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב שר המורשת [[עמיחי אליהו]]על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיףביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|בראיון לקראת [[ראש השנה]https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}] }}: {{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן="אני ואתה תלמידים של [[תשס"והרבי]], בעיתון "מעייני הישועה".}}.

== משפחתו ==*רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[שמואל אליהו היה רבו ]], רבה של המרגל הישראלי יונתן פולארד והשתתף במאבק לשחרורו ואף ביקרו בכלא שבצפת.*בנו הרב יוסף אליהו.*בנו שלמה בן אליהו.==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[ארצות הבריתיצחק כדורי]] מספר פעמים.*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

;כללי*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. ;מדבריו*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] ;אצל הרבי*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{אחרונים}}

{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:ראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחמחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]