שינויים

{{בעריכה}}דמות|שם=הרב מרדכי אליהו[[|תמונה:=מרדכי אליהוברמת אביב.jpg|left|thumb|250pxכינוי=הראשון לציון|תיאור=הרב מרדכי אליהו בביקור אצל נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[הרביישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[חשווןאייר]] [[תשנתשס"בו]])|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]|מקום לידה=עיר העתיקה, [[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpgירושלים]]|left|thumb|250px|הרב אליהו בכינוס תאריך פטירה=[[קונגרס הרבנים למען השלוםכ"ה בסיוון]].[[תש"ע]]|מקום פטירה=[[הרבירושלים]] '''מרדכי אליהו''' היה |מקום פעילות=ירושלים|תפקידים נוספים=[[רב ומקובל]] ו[[קבלה|מקובל]]|רבותיו=רבי עזרא עטיה, כיהן כרב הראשי לישראל בשנים רבי [[תשמ"גצדקה]]-חוצין וה[[תשנ"גבאבא סאלי]]. היה ידיד ומעריץ של |תלמידיו=|חיבוריו=[[הרבי מליובאוויטשמרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]] ו|השתייכות=כללי}}[[חסידות חב"דהרב]]. נולד ביום '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] ונפטר ב- [[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו. ==קורות חיים==}}, ממנהיגי עדות ה[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpgיהדות ספרד|שמאלספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|ממוזערהדתי לאומי]], כיהן כ{{ה|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ברב הראשי לישראל}} בשנים [[ירושליםתשמ"ג]] (-[[סיווןתשנ"ג]] . היה ידיד ומעריץ של [[תש"עהרבי]])ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב ) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. {{הערה|מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה ]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

במלחמת ב[[מלחמת השחרור ]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראלהראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה . רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר ב[[הר המנוחות ]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}. היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי. הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק {{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפס הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]]. }}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. הרב אליהו גם היה משתתף הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}. לאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשמתשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"זא [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}. ===ביקוריו אצל הרבי===[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]][[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]][[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי. ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] ביטא מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי: {{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל:אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|מקור=הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[שבועון כפר חבתשמ"דה]] (גיליון 283). תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בקי בכל פרד"ס התורה, חדרי ה[[פשטתורה]] ובכל הנעשה ב[[רמזארץ הקודש]] . הבעת פניו היא ממש כ[[סודמלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[קבלהחודש שבט]] ושנת [[הלכהתשמ"ה]]. הוא שט בים הביקר במוסדות חב"ד ב[[תלמודמונטריאול]] וזה כמאן דמנח בכיסיהשם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, כאילו ברגע זה למד זאתובמסירותו למען כלל ישראל. בצורה בהירה וברורהבביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, טס מיכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[זבחיםכפר חב"ד]] לשם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מנחותמלאך]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן." וכך אמר:

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], בקיאים[[כפר חב"ד]]|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקניםכך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. להכיר אדם גדול אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדירלמעלה ממלאך. אבל לא רק זהכי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אדם כמוהו שבקי אלא דואג ב[[ש"סמסירות נפש]] ובפוסקיםלהפיץ את התורה חוצה, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!מוסיף והולך מוסיף ואור.

===ביקוריו אצל הרבי===ביקורים נוספים היו: ביום [[אכ"ז באדר ב' בכסלו]] שנת בשנת [[תשמ"דו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". הוא הגיע יחד הרב [[אברהם שפיראאחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבימצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, יחד עם קהל נוסף, כשעתייםומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פנימיות התורהפרשת זכור]] והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיהאהבת ישראל]] השל [[קומוניסטיתשמואל הנביא]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו ביחסו ל[[תורת החסידותשאול]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" בענין זה של לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות מסמך [[הלכהגאולה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלהלגאולה. הרבי גם הזכיר את  בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[הגרחז"אל]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערהש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל מלו]] באותו הלילה של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה[[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל אם שייך לומר שבני ישראל". ענוה ותוקף במשה נימנו על הפסח של [[משה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד]]. ביאור החסידות עהדברי חז"פ ל על מה שאמר משה רבנו "כי מן המים משיתיהוכחצות". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה"האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתאאיך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"עץ חייםם]] " בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טובבבהילו יצאנו ממצרים". ביאור לשון חזלעתיד לבוא "ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיחלא במנוסה תצאו". מעלת קיבוצם הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן המצרי בזמן של "לישועתך קוינו כל היוםוימש חושך" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי רהאם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ח שעברו כברן. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הפלאת הענין דש"ישא הוי' פניו אליךעוללים ויונקים". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ראו את ה[[שכינה]] ב[[770קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה והוא הביע זאת , ראו בראיון שנת ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 123 מ[[חודש טבתסיוון]] שנת [[תשמ"דו]](גיליון 244).}}: . לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{ציטוטוןהערה|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ופשוטו כמשמעו, ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[ש"סגאולה]] ופוסקים, וכן בהקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[נסתרהקב"ה]] הבנתו עמוקה למאד מאדמבקש "שובו אלי" בתחילה, ממש שר בית הזוהראבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. בהזדמנות נוספתישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, כאשר ביקר במוסדות למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד ברק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[פריזברכת כהנים]]בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הביקור נערך בהודפסה כהוספה ל[[חודש אדרספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] שנת תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[[תשמhttp://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.{{וידאו}}}}}}לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, נאם לפני התלמידים ותיאר אזי אבקר את הרביכבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[תורהיחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] ובכל הנעשה שנערך באותו שבוע ב[[ארץ הקודשניו יורק]]. הבעת פניו היא ממש כדיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[מלאךחלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה' צבאות[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אשרי הדור שכה למנהיג שכזהאמרתי, לית דין בר נש, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליטאלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!"א}}בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]]. גם שם תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א.}} בחגיגת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] סיפר: {{ציטוטון|ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.גלריה מרדכי אליהו}}

ביום ==תמיכה בפעילות הרבי==[[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור קובץ:קונגרס הרבנים הראשייםלמען השלום. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערהjpg|שמאל|ממוזער|250px|פירוט תוכן שיחתם: מעניני הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורושקונגרס הרבנים למען השלום]] ([[מלךניסן]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. תשס"לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשיתו]]. מצות זכירת [[עמלק)]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[פסחכפר חב"ד]]: ביאור דברי ב"גני אורנים" תל אביב, [[חז"לחנוכה]] שתשנ"ב.}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[בני ישראלרוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ברית מילה|מלוניסן]] באותו הלילה של [[יציאת מצריםתנש"א]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקאבכפר חב"ד. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של [[משה רבנו]]מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. ביאור דברי חזמכתבו מיום כ"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצותג אדר תשנ"ג}}. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושליםי"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]]תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. איך בנה ב[[אברהםחודש תמוז]] [[מזבחתשמ"ז]] , בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדהחודש אדר]] של [[הרמבתנש"םא]] במהלך ביקור במוסדות חב"בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ד ב[[קריעת ים סוףמוסקבה]]אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. הצורך בארגון "סדרים פומביםבמקום שיש בו נגיעת יד של האדמו" בארץ ישראלר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של על [[תקנת לימוד הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, כי אין זה "לימוד על מנת להורות"דבר השוה לכל נפש, אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.הוא מנפש אצילה וגדולה}}. בשנת {{הערה|מדבריו ל[[תשמשבועון כפר חב"זד]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ב[[ארצות הבריתחודש מנחם אב]] ונכנסו ל[[יחידותתשמ"ד]] אצל (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרביהרמב"ם]]וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. ביום [[יעל המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א באייר]] [[תשמהוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ט]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבים בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, בין הדברים שוחחו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיחהלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|עוד על הביקור ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מלקראת [[חודש סיווןי"א בניסן]] שנת [[תשמ"וז]]. (גיליון 244283).דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי היה ביום על [[ו' בחשווןמבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] שנת [[תשנ"ב]]. במהלך ביקור הם דנו בנושאים רביםאמר: {{הערהציטוטון|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פסרק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ד הרמבק האדמו"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומר שליט"צ. כוחו א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של בי"ד לעשות היפך אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהריןשכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר")דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור עלינו ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחומכ"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} ושיחתם נרשמה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמוק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ב.ו}}, בין היתר דובר רבות על עניין הגאולה הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין מדבריו בסיום הספר תורה השני של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ילדי ישראל טוען "השיבנו הביום [[כ' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}} במהלכה אמר הרבי {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר}}{{הערה|1=בהמשך גם תיאור הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליחה"במנחם אב]] [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות ה'שליטתשמ"א' ומעניינים נוספים בביקורו]].}}. לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכונית.

רשמים מביקור זה אמר ===שלימות הארץ===הרב אליהו במסיבה לכבוד התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "כולל חבשלום"דעם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו " שנערכה באותו שבוע בניו יורק: {{ציטוטון|מה שהכי הפליא אותי והדהים אותי וריגש אותי, שהרי הייתי אצל הרבי היה לא ביום רגיל אלא ביום ראשון בשבוע, כאשר מהבוקר עד הערב עמד על רגליו הק' בלי הפוגה, בלי רגע של מנוחה, וקיבל את קהל האלפים. בדרך הטבע היתה צריכה להיות ניכרת עליו איזו עייפות, אבל למעשה התפעלתי והתרגשתי מצלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע. כל פעם שהעליתי ענין מסויים בתורה, מיד העיר ודיבר בו הרבי שליטתהיה" ואמר ש"א, כאילו זה עתה ברגע זה ממש, סיים לעסוק במסכת זו ובסוגיא זו, והכל בהיר ונהיר לוגם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". ממש לא יאומן כי יסופר איך אדם מסוגל לכך. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו! דומני שיש שני דברים שבלטו בעיקר בדברי הרביהרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http: אהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל. ממש מפליא, איך שבכל פעם ובכל נושא שדובר עליו, הרבי שליט"א היטה את השיחה בכיוון מעלתם ושבחם של ישראל//old2.ih.תמיד עומד לנגד עיניו כל כלל ישראל ממש, ואינו כמנהיגים אחרים שטובת החוג שלהם היא העומדת לנגד עיניהםchabad. זכיתי להכיר רבים מגדולי הדור הזה, וחלקם בהחלט גרמו לי להתפעל מגדולתםinfo/index. אבל הרבי שליטphp?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"א הוא דבר אחר לגמרי, מעולם לא ראיתי גדלות שכזו בכל חלקי התורה, בפשט וברמז ובדרוש ובסוד בבת אחתד אינפו]]}}. לאחר שפגשתי ברבי שליט"אכמו כן, אמרתי לעצמי: אין זה בן אדם כי אם מלאך ה' צבאותהיה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]]. ועל פעולותיו להפצת יהדות בכל העולם כולו, בודאי שאין צורך להרחיב את הדיבור, והמפורסמות אין צריך ראיה. וכבר סיפרתי מעשה שהיה בביתי, כיצד הרבי שליט"א ברוח קדשו ראה מקצה העולם כי בני זוג יבואו אלי, ושלח את מי שרצה לשאת את האשה להוועץ בי, ובזכות רוח קדשו נמנעה תקלה גדולה.}}

הערצתו [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]{{חלונית|כותרת=מדברי הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולותב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]|רוחב=310px|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. הוא היה מתאר את ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו:הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלההרי רואים בצורה הכי ברורה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות שדברי התורה של הרבי היא נוראה ומדהימההם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןאלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, זהו משהו נדירכי רוח אלוקים דברה בקרבו. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאימקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסידהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. [[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנת [[תשמ"ט ]] בירושלים אמר:

האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה ה[[ענווה]] שלו..הרבי שליט"א המקריב הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.

בסיום [[הרמב"ם ]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

|תוכן=רק [[נשמה ]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו

== במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[שלימות הארץתשפ"ד]] ==שהתקיימה ב[[קובץ:מצבת בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב שר המורשת [[עמיחי אליהו]]על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיףביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|בראיון לקראת [[ראש השנה]https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}] }}: {{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן="אני ואתה תלמידים של [[תשס"והרבי]], בעיתון "מעייני הישועה".}}.

== משפחתו ==*רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[שמואל אליהו היה רבו ]], רבה של המרגל הישראלי יונתן פולארד והשתתף במאבק לשחרורו ואף ביקרו בכלא שבצפת.*בנו הרב יוסף אליהו.*בנו שלמה בן אליהו.==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[ארצות הבריתיצחק כדורי]] מספר פעמים.*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

;כללי*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. ;מדבריו*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] ;אצל הרבי*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{אחרונים}}

{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:ראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחמחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]