שינויים

{{בעריכה}}דמות|שם=הרב מרדכי אליהו[[|תמונה:=מרדכי אליהוברמת אביב.jpg|left|thumb|250pxכינוי=הראשון לציון|תיאור=הרב מרדכי צמח אליהו אצל נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[הרביישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[האייר]] [[תשס"ו]])|תאריך לידה=[[כ"א באדר א' בחשוון]] [[תשנתרפ"ט]]|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]|תאריך פטירה=[[כ"בה בסיוון]])[[תש"ע]]|מקום פטירה=[[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpgירושלים]]|leftמקום פעילות=ירושלים|thumbתפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|250pxמקובל]]|הרב אליהו בכינוס רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[קונגרס הרבנים למען השלוםצדקה]].חוצין וה[[באבא סאלי]]|תלמידיו=|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]|השתייכות=כללי}}[[הרב]] '''מרדכי (צמח) אליהו''' ([[כ"א ב[[אדרבאדר א']] [[תרפ"ט]] – - [[כ"ה ב[[סיווןבסיוון]] [[תש"ע]];) היהיה [[רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.}}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|הדתי לאומי]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומקורב גדול לומעריץ של [[הרבי|רבי]] ולו[[חסידות חב"ד]]. כיהן בתפקיד  ==תולדות חיים==[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מרדכי אליהו הראשון לציון בשנים (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תשמתרפ"גט]]לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. {{הערה|מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[תשנהחזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"גל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]](ה"בבא סאלי").

==ביוגרפיה==ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב מרדכי אליהו נולד חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש אדרניסן]] שנת [[תרפתש"טי]] לרב סלמן ומזל טוב היה הרב אליהו (אביו מחבר הספר "כרם שלמה") בעיר העתיקה בבין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[ירושליםהלכה]]. בהיותו בגיל אחת על פעילות זו ישב במאסר עשרה שנים נפטר אביו. הוא סבל ממצוקה כלכלית קשה ובכל זאת עסק רבות בלימוד התורה מחכמי ירושלים, רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין והשתלם בלימודי דיינות אצל הרב יצחק נסים. כמו כן היה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה'בבא סאלי')חודשים.

במלחמת השחרור השתתף הרב אליהו בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצוריםבתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. באחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[חודש ניסןתשכ"ז]] שנת , אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשתשמ"יג]] היה נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בין הוגי ומקימי ברית הקנאים בקשי דורון]]. בתפקיד הרב- מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת מדינה על פי ההראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[הלכהאברהם אלקנה שפירא]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשיםבאותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

בתחילת שנת במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[תש"כנגלה]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בוה[[באר שבענסתר]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץבתורה. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים וכעבור שלוש שנים, בשנת [[תשכ"ז]], התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדולהוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר להיות הראשון לציון והרב הראשי לישראל בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]] והוא שימש בתפקיד זה עשר שנים במקביל לרב הראשי האשכנזיהוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. במקביל כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושליםדרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה כגאון במקצועות ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"הבסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[נגלההר המנוחות]] והב[[נסתרירושלים]] בתורה{{הערה|1=[http://old2. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבורih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכותפעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד[http://old2.ih. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכונן לביאת משיחchabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה של [[כפר חב"ד]]היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[מרדכי אשכנזישמואל אליהו]] יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כסדרת ספרים בשם "ה בסיוון]] שנת [[תשאביהם של ישראל"ע]] נפטר ובלוויתו השתתפו אלפי איש. מנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי. הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק {{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפס הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]]. הרב אליהו גם היה משתתף בכינוסים התורניים }}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של חב"ד, בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרביהרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] ביטא את הערצתו לרבי:

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{ציטוטהערה|מרכאות1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=כן55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|מקור1=לדוגמא, דיווחים באתר [[שבועון כפר חב"דאינפו]] גיליון 283|תוכן: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"ק האדמועיון הלכה"ר שליט"א ], [http://old2. ih. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה chabad. info/index. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצוםphp?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], מידיעותיו המקיפות בכל פרד[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ס התורהד נבחנו אצל הרב אליהו], [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]http://old2.ih.chabad. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאתinfo/index. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחיםphp?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו]] ל[[מנחות]] וכו'ועוד רבים. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן}}.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבותלאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקןהיה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[שסיום הרמב"סם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והארבחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!"א [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

ביום [[א' בכסלוקובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] שנת [[תשמתשנ"דב]] ביקר הרב )]][[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו לראשונה אצל הרבייחי המלך. הוא הגיע יחד jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[אברהם שפיראיחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], של הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחד בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורהשלום דובער וולפא]] והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשים]][[קובץ:הלווית מרדכי אליהו. הוזכרו הניסיונות jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[רוסיהירושלים]] ה([[קומוניסטיתסיוון]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו תש"קול קורא" בענין זה של לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכהע]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א)]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ויצא יעקבביקור הרבנים הראשיים" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר מגיע יחד עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב[[770]]הרב הראשי האשכנזי.

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון שנת לביום [[א' בכסלו]] בשנת [[שבועון כפר חבתשד"דמ]]{{הערה|גיליון 123 מביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[חודש טבתהרבי]] שנת יחד עם הרב [[תשמ"דאברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי.}}: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליההם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. ופשוטו כמשמעו, בבין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[ש"ספנימיות התורה]] ופוסקים, וכן שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[נסתררוסיה הקומוניסטית]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר.}}. בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד בושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[פריזתורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|הביקור נערך בלגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[חודש אדרהלכה]] שנת לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[תשמהגר"הא]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}, נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: {{ציטוטוןהערה|בקי בכל חדרי הנושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[תורהענווה]] ובכל הנעשה בותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[ארץ הקודשוידוי]]אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. הבעת פניו היא ממש כאם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[מלאךעולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' צבאותפניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזההנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליטכשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"אל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]]הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. גם שם חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה גאונותו של הרבי שליט"א.}} בחגיגת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] סיפר: {{ציטוטון|ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.}}

ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערהציטוטון|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון אשרי העם שככה לו - "מבטלין תשככה"ת למקרא מגילהבגימטריא ". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. משה"לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחידאפשר לנו לומר בפה מלא, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זהוללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[אהבת ישראלש"ס]] של ופוסקים, וכן ב[[שמואל הנביאנסתר]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולההבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בעניני בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פסחפריז]]: ביאור דברי , נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חז"לחודש אדר]] ששנת [[בני ישראלתשמ"ה]] . תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[ברית מילה|מלותורה]] באותו הלילה של ובכל הנעשה ב[[יציאת מצריםארץ הקודש]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של הבעת פניו היא ממש כ[[משה רבנומלאך]]ה' צבאות. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות"אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] }} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[ירושליםחודש שבט]]. איך בנה שנת [[אברהםתשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מזבחמונטריאול]] בשם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[הר המוריהתשמ"ו]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח הבחגיגת [[הגדהי"ט בכסלו]] של ב[[הרמבכפר חב"םד]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו שם הגדיר את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין שהרבי "עוללים ויונקים" ראו את ה[למעלה מ[שכינה]] ב[[קריעת ים סוףמלאך]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".וכך אמר:

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. {{ציטוט|מרכאות=כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ||מקור=מתוך נאום ב[[ארצות הברית]] ונכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. ביום [[י"א באיירט בכסלו]] [[תשמ"טו]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח{{הערה|עוד על הביקור ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ|תוכן=ה[[חודש סיווןגמרא]] שנת אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[תשמ"ומסירות נפש]]להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור. גיליון 244.}}.

ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי היה ביקורים נוספים היו: ביום [[וכ"ז באדר ב' בחשוון]] שנת בשנת [[תשנתשמ"בו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]. במהלך ביקור הם דנו בנושאים רבים{{הערה|בין הנושאים דובר עלפירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פסביאור הלשון "ד הרמבמבטלין ת"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומת למקרא מגילה"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'[[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. מלכותו של הקב"לב מלכים ביד ה ע'"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דברהאם אין למלך [[בחירה חופשית]]. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} ושיחתם נרשמה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה למצות זכירת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחותעמלק]] תשנ"ב.}}מוטלת על כל יחיד, בין היתר דובר רבות ומחיית עמלק בעיקר על עניין הגאולה הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על עבירות של זמן הגלותזה. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"קחילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. הצורך בפסק דין [[אהבת ישראל]] של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד[[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}} במהלכה אמר הרבי {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר}}{{הערה|בהמשך גם תיאור הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליחה"מסמך [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות ה'שליט"א' ומעניינים נוספים בביקורגאולה]].}}. לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתלגאולה.

רשמים מביקור בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה אמר , ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו במסיבה לכבוד חבר בבי"כולל ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"דרק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ" שנערכה באותו שבוע בניו יורקב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|מה שהכי הפליא אותי והדהים אותי וריגש אותיהגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שהרי הייתי אצל שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי לא ביום רגיל אלא ביום ראשון בשבוע: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, כאשר מהבוקר עד הערב עמד על רגליו הקאזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה' בלי הפוגה, בלי רגע !}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של מנוחה, וקיבל את קהל האלפיםהצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בדרך הטבע היתה צריכה להיות ניכרת עליו איזו עייפותבכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, אבל למעשה התפעלתי והתרגשתי מצלילות המחשבה לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע. כל פעם שהעליתי ענין מסויים בתורה, מיד העיר ודיבר בו הרבי שליט"א, כאילו זה עתה ברגע זה ממש, סיים לעסוק במסכת זו ובסוגיא זו, והכל בהיר ונהיר לו. ממש לא יאומן כי יסופר איך אדם מסוגל לכך. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך ]] קדוש עומד לפנינו! דומני שיש שני דברים שבלטו בעיקר בדברי הרבי: אהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל. ממש מפליא, איך שבכל " בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם ובכל נושא שדובר עליו, הרבי שליט"א היטה את השיחה בכיוון מעלתם ושבחם לכיוון של דאגה לכלל ישראל..תמיד עומד לנגד עיניו כל כלל ו[[אהבת ישראל ממש, ואינו כמנהיגים אחרים שטובת החוג שלהם היא העומדת לנגד עיניהם]]. זכיתי להכיר רבים מגדולי הדור הזה, וחלקם בהחלט גרמו לי להתפעל מגדולתם. אבל הרבי שליט"א הוא דבר אחר לגמרי, מעולם לא ראיתי גדלות שכזו בכל חלקי התורה, בפשט וברמז ובדרוש ובסוד בבת אחת. לאחר שפגשתי ברבי שליט"א, אמרתי לעצמי: אין זה בן אדם כי אם מלאך ה' צבאות. ועל פעולותיו להפצת יהדות בכל העולם כולו, בודאי שאין צורך להרחיב את הדיבור, והמפורסמות אין צריך ראיה. וכבר סיפרתי מעשה שהיה בביתי, כיצד הרבי שליט"א ברוח קדשו ראה מקצה העולם כי בני זוג יבואו אלי, ושלח את מי שרצה לשאת את האשה להוועץ בי, ובזכות רוח קדשו נמנעה תקלה גדולה.}}

==ציטוטים על הרבי==הערצתו של הרב {{גלריה מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מאתר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה:}}

בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו אמר {{ציטוטון==תמיכה בפעילות הרבי==[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. בהזדמנות נוספת אמר{{ציטוטוןממוזער|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}{{הערה250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] (בראיון ל[[ניסן]] [[תשס"כפר חב"ד" (283ו]]) לקראת י"א בניסן תשמ"ז).}}. הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה". על קדושתו של הרבי בכלל לא היו לו מילים". אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.{{הערה|הרב צוריאל בובליל שי' "כפר חב"ד" 616}}.]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט. תורת אלקיו בקרבו לא תמעד אשוריודינר"..של "פיישיבת תומכי תמימים" בגימטריא 90 וכן [[כפר חב"צדיקד]] ב" הוא 90. גני אורנים"יהגה חכמהתל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. מיהו הוגה החכמה הגדולבשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שכל מחשבותיו נתונות ועוסקות במציאת דרכים כיצד אפשר ללמד תורה בכל מקום. "ולשונו תדבר משפט", כשמעיינים בשיחות שלו שנאמרו בלשונו, רואים איך כולם דברי משפט המיוסדים על אדני פזשפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן ב[[ניסן]] [[תנש"א ]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}). ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

בשנת על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"טד]] ב(גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[התוועדותהרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ[[תשמ"ז]] (גיליון 283) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:. דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטציטוטון|תוכן="מורי ורבותי, ראשו כתם פזרק ראש גאוני, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרדכ"ס התרה, הגאון כבוד אדמוק האדמו"ר שליט"אמליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. ראשו כתם פזשכן רק בתורה ועל ידי התורה, מי שראה אותותיתכן אחדות אמיתית, מי שהכיר אותושל דיבוק חברים, מי שדיבר איתואהבה, מי שזכה לשבת בד' אמותיואחוה, יודע שראשו כתם פשלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ז, מוח על-אנושי..נקי צלול ברור בהיר. (בהתוועדות יק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ניסן ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ט בכפר חב"ד)ו]]}}.

"אבל לא זו בלבד, קווצותיו תלתלים, תילי תילים על מלחמתו של הלכות מנהגים והנהגות, קווצותיו בכל העולם מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום בעולם שתמצאו שלוחי הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד, או תדעו שיש שם מקוה ויש שם מנין ויש שם בית כנסת ויש שם הלכה ויש מדרש ויש חסד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. דבר נוסף, קווצותיו תלתלים, אם אדם יעשה חשבון ויקח את הספרים, השיחות של האדמולאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], כולם מלאים קדושהאשתו של הרבי, טהרהנשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], יראת שמיםשהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, כולם מלאים עוז אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של תורה והדר של תורההרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "אפילו שלום"קווצותיועם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז", האותיות הקטנות למטה, המראי מקומות, מראים על גאונותו האדירה של האדמוה קביעת מציאות"ר. אדם המסוגל לחבר כל כך הרבה ספרים, ולומר על כל פרשה בכל שנה ושנה חידוש נפלאהרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.כולם מיוסדים php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על אדני פזפי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"שחורות כעורבו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משכים ומעריב משחיר עצמו על דברי תורה. החדר שלו חדר פשוטהרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], חדר צנועהרב [[משה אשכנזי]], כסא פשוטהרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], מטה פשוטה. אני לא יודע מתי אוכל ומתי ישןהרב מרדכי אליהו, משחיר עצמו על דברי תורההרב [[אברהם שפירא]], מקדיש את עצמו לקדושה ויראת שמיםהרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]{{חלונית|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]|רוחב=310px|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, אם זה יום אם זה לילה זה לא משנה לוגם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי.אשרי הדור שצדיק כזה נמצא בתוכו. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, אשריכם אתם הקשורים אליו בחבלי עבותות בקשרי אהבהשמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. אשרי משרתיו מדובקים אל קודש הקדשים מדובקים אל מלאך ה' צבאותכל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה.צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"ברכתי לאדמו"ר שליט"אהרי רואים בצורה הכי ברורה, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולושדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוזאלא אך ורק ברוח הקודש, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולםכי רוח אלוקים דברה בקרבו.וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!.ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג" (שם).}}

בסיום הרמב"ם שנת תשמזכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא [[זכות אבות]] היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "ט בירושלים אמר:תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה"."כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.}}הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר:{{ציטוט|תוכן= כן|תוכן=האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו.}}באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}בהזדמנות אחרת{{הערה|הרב צוריאל בובליל, [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 601)}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|

הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של עם כלל ישראל.}}בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדולז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, קדוש וצדיק רב וחסידהגאון הגדול הצדיק החסיד, בקי עצום בכל התורה כולהצדיקא חסידא ופרישא, בפשט בקבלה ברמז ובסודקדוש כמלאך ה' צבאות, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר בקי עצום חריף גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמובכל פרד"ר מחבס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ד שליט"א היא נשמה כוללתז, מוח על-אנושי.. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודונקי צלול ברור בהיר.

"זכיתי להפגש עם האדמוברכתי לאדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלוברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, את למדנותותמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, את עומק הבנתוואל יבוש מפני המלעיגים עליו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניולא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. אבל יותר מזהברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט"א המקריב עצמו למען כלל ישראלעוד ימשיך להניב, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילהעוד ימשיך ללמד, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א"עוד ימשיך להנהיג.

בסיום [[הרמב"ם בחודש כסלו תשנ]] שנת [[תשמ"ב ט]] בירושלים אמר:  {{ציטוטוןציטוט|רק נשמה כללית מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק הדוררב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראליש רב יותר גדול ויש רב כולל. הרבי ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא בבחינת רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו. זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישייםראיתי את הגאונות שלו, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינהאת למדנותו, את עומק הבנתו, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודשבקיאותו, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות את יראת השמים הניכרת על פי הטבעפניו. אבל יותר מזה, אלא שזכות מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים, ודואג לכל עם ישראל. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהובכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינומבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.}}

== בסיום [[שלימות הארץהרמב"ם]] ==[[תמונה:שי גפן.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו (משמאל) עם שנערך ב[[שבתאי וינטרוב]]חודש כסלו]]בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - "היה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנו, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה וכמו שהתבטא: "איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה". דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון "בשבע" ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואה, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: "האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא". בראיון לקראת [[ראש השנה]] [[תשסתשנ"וב]], בעיתון "מעייני הישועה", חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת "שיגיד אני לא יכול, לא יכול", ועודהשתתף ואמר: "הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'".

הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שב{{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן=רק [[ארצות הבריתנשמה]] מספר פעמיםכללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל.הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו}}

בעבר העניק במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ד]] שהתקיימה ב[[בני ברק]] חשף נכדו של הרב ראיון לעיתון "שעה אליהו שר המורשת [[עמיחי אליהו]] ביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|[https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובהבחסידות {{אינפו}}]}}: {{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן=" ובו התבטא כי "הגדול שבדורינו הוא אני ואתה תלמידים של [[הרבי]]".}}

== משפחתו ==*רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[קובץ:מצבת שמואל אליהו]], רבה של צפת.*בנו הרב יוסף אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת *בנו שלמה בן אליהו.==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהוותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

;כללי*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. ;מדבריו*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] ;אצל הרבי*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{אחרונים}}

{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:ראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחמחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]