שינויים

[[{{דמות|שם=הרב מרדכי אליהו|תמונה:=מרדכי אליהוברמת אביב.jpg|left|thumb|250pxכינוי=הראשון לציון|תיאור=הרב מרדכי צמח אליהו אצל נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[הרביאבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[האייר]] [[תשס"ו]])|תאריך לידה=[[כ"א באדר א' בחשוון]] [[תשנתרפ"ט]]|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]|תאריך פטירה=[[כ"בה בסיוון]])[[תש"ע]]|מקום פטירה=[[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpgירושלים]]|leftמקום פעילות=ירושלים|thumbתפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|250pxמקובל]]|הרב אליהו בכינוס רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[קונגרס הרבנים למען השלוםבאבא סאלי]].|תלמידיו=|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]|השתייכות=כללי}}[[הרב]] '''מרדכי (צמח) אליהו''' ([[כ"א ב[[אדרבאדר א']] [[תרפ"ט]] – - [[כ"ה ב[[סיווןבסיוון]] [[תש"ע]];) הי' ידיד ומקורב גדול להיה [[רב]] פוסק ו[[הרבימקובל]]{{הערה|רביעל פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] ולהרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[חבסיום הרמב"דם]]תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו. }}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|הדתי לאומי]], כיהן בתפקיד הראשון לציון כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].

==ביוגרפיהתולדות חיים==[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]])]]הרב מרדכי אליהו נולד ב[[חודש אדרכ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן ומזל טוב אליהו (אביו מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. {{הערה|מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחת אחד עשרה שנים נפטר אביו. הוא סבל כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית קשה ובכל זאת עסק השקיע מרדכי רבות בלימוד התורה תורה מחכמי ירושלים, ; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה ]] חוצין והשתלם . מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים. כמו כן היה ]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה'"בבא סאלי'").

במלחמת ב[[מלחמת השחרור השתתף ]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים - ', מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים וכעבור שלוש שנים, בשנת ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר להיות הראשון לציון והרב לרב הראשי לישראל , בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]] והוא . בתפקיד הרב-הראשי שימש בתפקיד זה עשר שנים במקביל לרב עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. במקביל באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה כגאון גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכונן ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה . רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]] , יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת בשנת [[תש"ע]] נפטר ובלוויתו השתתפו אלפי איש. מנוחתו ומנוחתו כבוד בהר ב[[הר המנוחות ]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}. היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי. הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק {{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפס הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]]. }}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. הרב אליהו גם היה משתתף הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}. לאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשמתשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"זא [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}. ===ביקוריו אצל הרבי===[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]][[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]][[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי. ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] ביטא מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי: {{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל:אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|מקור=הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[שבועון כפר חבתשמ"דה]] גיליון 283. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בקי בכל פרד"ס התורה, חדרי ה[[פשטתורה]] ובכל הנעשה ב[[רמזארץ הקודש]] . הבעת פניו היא ממש כ[[סודמלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[קבלהחודש שבט]] ושנת [[הלכהתשמ"ה]]. הוא שט בים הביקר במוסדות חב"ד ב[[תלמודמונטריאול]] וזה כמאן דמנח בכיסיהשם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, כאילו ברגע זה למד זאתובמסירותו למען כלל ישראל. בצורה בהירה וברורהבביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, טס מיכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[זבחיםכפר חב"ד]] לשם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מנחותמלאך]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן." וכך אמר:

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], בקיאים[[כפר חב"ד]]|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקניםכך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. להכיר אדם גדול אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדירלמעלה ממלאך. אבל לא רק זהכי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אדם כמוהו שבקי אלא דואג ב[[ש"סמסירות נפש]] ובפוסקיםלהפיץ את התורה חוצה, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!מוסיף והולך מוסיף ואור.

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה. בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל". בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=ביקוריו אצל הרבי38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[או' בכסלובחשוון]] שנת [[תשמתשנ"דב]] ביקר התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו לראשונה אצל הרבי. הוא הגיע יחד הרב במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[אברהם שפיראגאולה]], הרב הראשי האשכנזיהקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. הם התקבלו בשעה אחד בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסףישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, כשעתייםאבל "אחרי רבים להטות". }}{{הערה|בין הדברים שוחחו הנושאים דובר על נחיצותה של לימוד : השראת ה[[פנימיות התורהשכינה]] והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשיםבמעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. הוזכרו הניסיונות במעלת ה[[רוסיהגוף]] ההיהודי. פס"ד [[קומוניסטיתהרמב"ם]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[תורת החסידותהקב"ה]]על ידי ישראל. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "קול קוראברוך שאמר" ). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין זה של לימוד פנימיות התורה"ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות הודפסה כהוספה ל[[הלכהספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] לפני גיל ארבעים שנהתשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, התבטלהומחכה לכל אחד ואחת מישראל, כך שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלהתיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם הזכיר דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את דברי השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[הגר"אאהבת ישראל]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד. {{גלריה מרדכי אליהו}} ==תמיכה בפעילות הרבי==[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]] הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחוב"דינר"ל של "ויצא יעקבישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ" ירידה לצורך עליהב. דברי רש}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י "הנשיא הוא הכלא ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ" ולשון הרמבב שבט תשנ"ם ב. מכתבו מיום כ"לב כל קהל ישראלג אדר תשנ"ג}}. ענוה ותוקף במשה רבנוב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצויב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולדב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. ביאור החסידות עה"פ במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים". על [[תקנת לימוד הרמב"כי מן המים משיתיהום]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. בתורה לא קיים מושג של הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"דמוקרטיהד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157). משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראלעל המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. למי שייכים מנהגי האריזעובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרדוהמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחרומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. סיום ספר ה"עץ חייםבן איש חי" בענין גלות וקליפות אעאומר שהרמב"ם הוא "פ שצריך מרא דאתרא"לסיים בדבר טובבכל ". ביאור לשון חזערביסטאן"- המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל [[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"תורה שלמד אדם בעוהא בניסן]] [[תשמ"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}. מעלת קיבוצם של יהודים  על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"בזעקיך יצילוך קיבוציךר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. הצפיה למשיח באופן שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"לישועתך קוינו כל היוםק מרן רבנו האדמו" ממש. דיון בדברי הר שליט"בן איש חיא ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח" שלעתו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ל יקריבו ו]]}}. על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל הקרבנות בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של מוספי רהרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו]] בכינוס "[[הקהל]]"ל. ביאור הענין דשל [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"ישא הוי' פניו אליךשבעה". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם : "האם כבוד הרבירוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". בסיום היחידות ליווה אותם ענה לו הרבי עד לפתח הפרוזדור : "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[770כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון שנת ל[[שבועון כפר חבהתנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום"ד]]{{הערה|גיליון 123 מעם הערבים. על [[חודש טבתתוכנית ההתנתקות]] שנת [[תשמהתבטא הרב אליהו "ד]].}}: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז היה לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[תהיה" ואמר ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהרזו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות".}}. בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד ב[[פריז]]הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|הביקור נערך ב1=[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]http://old2.ih.chabad.info/index. תיאוריו של הרב php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.}}, נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[אסור על פי תורהלהשתתף בגירוש]] ובכל הנעשה ב- [[ארץ הקודשחב"ד אינפו]]}}. הבעת פניו היא ממש ככמו כן, היה חבר בנשיאות [[מלאךקונגרס הרבנים למען השלום]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.

ב==ציטוטים על הרבי==[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חודש שבטחשוון]] שנת [[תשמ"הו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ביקר במוסדות חב"ד ב, הרב [[מונטריאוללוי ביסטריצקי]]. גם שם תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורההרב [[משה אשכנזי]], ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותםהרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], כן ירבוהרב מרדכי אליהו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א.}} בחגיגת הרב [[י"ט בכסלואברהם שפירא]] שנת , הרב יוסף גליקסברג רבה של [[תשמ"וגבעתיים]] ב. מאחור עומד (ימין) הרב [[כפר חב"דברק'ה וולף]].]] סיפר: {{ציטוטוןחלונית|הכותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[גמרא770]] אומרת שמי שדומה למלאך הבמוצאי [[ג' יבקשו תורה מפיהובתמוז]] [[תשנ"ד]]|רוחב=310px|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה. כך אמנם חשבתי על . אבל הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג בכאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[מסירות נפששכינה]] להפיץ את התורה חוצהמדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, מוסיף והולך מוסיף ואורכל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.}}

ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהוהרי רואים בצורה הכי ברורה, במסגרת ביקור הרבנים הראשייםשדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אין אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחידדברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זהכי רוח אלוקים דברה בקרבו. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה זכיתי להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]קרוב אל הרבי באופן מיוחד. ביאור דברי חז"ל על אינני יודע מפני מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של זכיתי לזה, שמא [[הרמב"םזכות אבות]] "בבהילו יצאנו ממצרים"היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו"וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. הפלא למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך"הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנוכבר אמרתי "תיקון חצות"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו ואינני יכול לתאר את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: "צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר עם יום הולדתו של הרמבלדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "ם בערב פסח, ביאר ככיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה"ק אדמו."רכידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, אשר מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.}}הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[הראסיום הרמב"שם]] שבשנת [[תשמ"אין להורות מספר הרמבו]] אמר:{{ציטוט|תוכן= כן|תוכן=האדמו"םר הגדול הגאון העצום בש" אינם שייכים לענין הלימוד היומיס פוסקים וקבלה, כי אין זה [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו.}}באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"לימוד על מנת להורותד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל הא בניסן]] [[תורהתשמ"ז]] כולה}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. כן ביאר את הלשונות של אני ישבתי כמה שעות אצל כ"חכמה בינה ודעתק האדמו" בתחילת ספר ר שליט"יד החזקה" ובסופוא.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.}}. בשנת התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[תשמ"זפשט]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ב[[ארצות הבריתרמז]] ונכנסו ל[[יחידותסוד]] אצל [[הרביקבלה]]. ביום ו[[י"א באיירהלכה]] . הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[תשמ"טזבחים]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני ל[[פסח שנימנחות]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיחוכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}בהזדמנות אחרת{{הערה|עוד על הביקור ראו בראיון להרב צוריאל בובליל, [[שבועון כפר חב"ד]] מ(גיליון 601)}} אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[חודש סיווןנשמה]] שנת קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.}}בשנת [[תשמ"וט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]]. גיליון 244.}}., לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

ביקורו{{הערהציטוט|1מרכאות=[http://chabad.info/index.php?urlכן|תוכן=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה'שליטצבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"א' ומעניינים נוספים בביקור].}} האחרון אצל הרבי היה ביום ה' ס התרה, הגאון כבוד[[חשוןהרבי]] [[תשנראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ב]]ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר. בביקור זה אמר הרבי לרב אליהו את ההתבטאות המפורסמת כי "הגאולה נמצאת בפתח הדלת ורק מחכה לכל אחת מאיתנו שיסחוב אותה פנימה" והתייחס לרבי [[הריי"צ]] כ"שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים)!

== [[שלימות הארץ]] ==[[תמונה:שי גפן.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו (משמאל) עם [[שבתאי וינטרוב]]]]בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - ברכתי לאדמו"היה לא תהיהר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנותמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה וכמו שהתבטא: "איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריוואל יבוש מפני המלעיגים עליו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה"צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם. דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון "בשבע" ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואהברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: "האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא"עוד ימשיך להנהיג. בראיון לקראת }} בסיום [[ראש השנההרמב"ם]] שנת [[תשסתשמ"וט]], בעיתון "מעייני הישועה", חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת "שיגיד אני לא יכול, לא יכול", ועודבירושלים אמר: "הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'".

הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, ואף ביקר אותו בכלאו שביש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[ארצות הבריתנשמה]] מספר פעמיםשל האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

בעבר העניק הרב ראיון לעיתון זכיתי להפגש עם האדמו"שעה טובהר שליט" ובו התבטא כי א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"הגדול שבדורינו הוא הרביד שליט"א.}}

בסיום [[קובץהרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:מצבת  {{ציטוט|מרכאות=כן||תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו}} במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ד]] שהתקיימה ב[[בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהושר המורשת [[עמיחי אליהו]] ביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|[https://chabad.jpginfo/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}]}}: {{ציטוט|שמאלמרכאות=כן|ממוזער|250px|מצבת תוכן="אני ואתה תלמידים של [[הרבי]]".}} == משפחתו ==*רעייתו מרת צביה.*בנו הרב [[שמואל אליהו]], רבה של צפת.*בנו הרב יוסף אליהו.*בנו שלמה בן אליהו.==משמשים בקודש==*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהוותולדות הגרש"ז אוירבך]].*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.

*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.

*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.

*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול ]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== *'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו ]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.

*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה ל[[תשעה באב ]] עם הלכות.

*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).*'''תהיליםתהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.

;כללי*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET. ;מדבריו*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...] ;אצל הרבי*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{אחרונים}}

{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}{{ערך מובחר}}[[קטגוריה:ראשונים לציון]][[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]][[קטגוריה:רבני ספרד]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמחמחברי ספרי שו"ת]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]