פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 5,979 בתים ,  17:53, 15 ביוני 2011
==ציטוטים על הרבי==
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש"ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה..בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..
 
 
"כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.
 
"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!
 
 
רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, "אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה". הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..
 
"הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש"השליך חייו מנגד" כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה "בכל יום שיבוא".
 
 
"בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.
 
 
"הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב"ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב "מה הרבי היה עונה על שאלה כזו". כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".
 
"הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]