שינויים

 '''כיבוד אב ואם''' היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת בעשרת ב[[עשרת הדברות]], "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה.

== היכן נקבע הפסק"האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ? ==

כאשר אברך חשוב, נפשו חשקה ללמוד ב[[770]] [[וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל' תלמוד תורה]] ו[[חסידות]] אצל [[הרבי]], ואביו וזקנו לא היתה דעתם נוחה מכך השיב לו [[הרביכ"א בהל' כבודאב ואם. וקל להבין]] במכתב:<REF>אגרות קודש חלק כ. אזכיר על הציון."ח</REF>

"האומנם באם יעשה כפסק כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין ברור בשו״ע יו״ד סוף סימן ר״מ?בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.== כוונה בקיום המצווה ==

למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה [כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא בהל׳ תלמוד תורהמהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, כ״א בהל׳ בבודוכמובא{{הערה|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}==לעתיד לבוא==אב ואםבתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. וקל להביןולעומק העניין מבורר{{הערה|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]]. אזכיר , יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על הציוןזיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים.אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן שבתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה...

למרתו ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה<REF>החפצאבספר 350 עמודים ותמונות רבות.</REF> של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא<REF>ספרי תצא כד יט.</REF> שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז יצא לאור על פי רוב יש לו כוונה הפכיתידי הרב זאב ריטרמן, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.<REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] ח"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)]הוצאת תורה אור'.</REF>

[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דתורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]