| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''כיבוד אב ואם''' היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת ב[[עשרת הדברות]], "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה. | + | {{מצוות}} |
| | + | '''כיבוד אב ואם''' היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת בעשרת הדברות, "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה. |
| | | | |
| | כיבוד אב ואם היא מהמצוות החמורות בתורה, עד כדי כך ש"השווה כבודם לכבוד המקום". | | כיבוד אב ואם היא מהמצוות החמורות בתורה, עד כדי כך ש"השווה כבודם לכבוד המקום". |
| שורה 9: |
שורה 10: |
| | כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה. | | כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה. |
| | | | |
| − | ===אדם החפץ ללמוד תורה במקום אחר ===
| + | בשולחן ערוך נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו. |
| − | | |
| − | ב[[שולחן ערוך]] נפסק כי אם חפץ ללמוד [[תורה]] במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו.
| |
| − | כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] מ[[הרבי]] כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו [[הרבי]] במכתב:{{הערה|1=אגרות קודש חלק כ"ח}}
| |
| − | | |
| − | "האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ?
| |
| | | | |
| − | [וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל' תלמוד תורה, כ"א בהל' כבוד
| + | == היכן נקבע הפסק? == |
| − | אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."
| |
| | | | |
| − | כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.
| + | כאשר אברך חשוב, נפשו חשקה ללמוד ב[[770]] [[תורה]] ו[[חסידות]] אצל [[הרבי]], ואביו וזקנו לא היתה דעתם נוחה מכך השיב לו [[הרבי]] במכתב:<REF>אגרות קודש חלק כ"ח</REF> |
| − | == כוונה בקיום המצווה ==
| |
| | | | |
| − | למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, ב[[כיבוד אב]] אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה{{הערה|1=החפצא.}} של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא{{הערה|1=ספרי תצא כד יט.}} שאם נפלה סלע מידו ומצאה [[עני]] והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}}
| + | "האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו״ע יו״ד סוף סימן ר״מ? |
| − | ==לעתיד לבוא==
| |
| − | בתחיית המתים יבנה [[הקב"ה]] למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה{{הערה|בבלי חולין קמב, א}} בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר{{הערה|ראו בין היתר ב[[ליקוטי שיחות]], יח חוקת ב ועוד}} משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק [[הרמב"ם]] בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.
| |
| | | | |
| − | עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן שבתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"{{הערה|ויקרא, יט לב}}, עם חובת כיבוד הבן את אביו.
| + | [וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל׳ תלמוד תורה, כ״א בהל׳ בבוד |
| | + | אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון." |
| | | | |
| − | ==ספרים בנושא==
| + | כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות [[תלמוד תורה]] - שחיוב של [[תלמוד תורה]] עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה... |
| − | [[קובץ:כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיבוד אב ואם']] | |
| − | הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות [[כיבוד אב ואם]]. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של [[רבותינו נשיאנו]] ובמיוחד של [[הרבי]] במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם מ[[מזכיר]]י הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.
| |
| − |
| |
| − | בנוסף, באו בספר סיפורים על [[צדיקים]], [[חסידים]] ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם ב[[שמחה]] ובהידור, לעיתים מתוך [[מסירות נפש]]. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מ[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בדומה גם דברי וסיפורי [[חז"ל]] בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.
| |
| − |
| |
| − | בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על ידי הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].
| |
| − | | |
| − | הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.
| |
| − | | |
| − | בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99.pdf האם צריך לכבד הורים כשהם אינם מכבדים אותי?]''', שיעור לפרשת ואתחנן תשפ"ב
| |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| − | {{מצוות}}
| + | [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] |
| − | [[קטגוריה:מצוות]] | |
| − | [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:יורה דעה]]
| |