פתיחת התפריט הראשי

מצוות מדרבנן, הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות.

מנין המצוותעריכה

  • הלל.
  • קריאת מגילה.
  • עירובין.
  • ברכות.
  • נר שבת.
  • נר חנוכה.
  • נטילת ידיים.

על המצווהעריכה

ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות רש"י בברכות. אך דעת הרמב"ן היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת הרמב"ן היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי.

הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה[1].

רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר לאהבת ה' בקלות. בדורות המאוחרים יותר, ישנה ירידת הדורות, התגשמו מוחינו וליבנו ושוב קשה לנו יותר להתעורר לאהבת ה', ולשם כך אנו זקוקים למצוות גזירות וסייגים רבים שמזככים את מוחינו וליבנו לעבודת ה'[2].

קישורים חיצוניםעריכה

הערות שוליים