פתיחת התפריט הראשי

שינויים

←‏הנסיעה לוושינגטון: אגדה במטרה לעשות ביזנס
במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו [[הרש"ג]] לברלין וריגא, ובינתיים הגיע [[הרבי]] לבקרו ביום שישי [[א' אלול]] יחד עם הרב [[מנחם מענדל רוטשטיין]]. כאשר חזר הרש"ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו"ר הריי"צ המשיך עם הרש"ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.
בו' [[אלול]] נסעו אדמו"ר הריי"צ והרש"ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שנסעה שהפליגה לארצות הברית. לנסיעה להפלגה זו הצטרפו ר' [[מרדכי דובין]], חתנו [[הרש"ג]], ודודו הרב [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]], בעוד מזכיריו האישיים ר' [[חאטשע פייגין]] ור' [[חיים ליברמן]] נסעו מספר ימים קודם לכן.
הנסיעה ההפלגה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]]. ראשונה קיבלו את פניו של אדמו"ר הריי"צ, קבוצת חסידים ששטו לקראתו בסירה קטנה כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח. בין המקבלי פנים נמנה ר' [[שמואל אליעזר נלסון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ"ז].}}.
==תחנותיו של אדמו"ר הריי"צ==
[[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, השתכן בבית בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ומשם עבר אל בית ששכר עבורו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת [[קראון הייטס]] שהייתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ"מקום מגורי העשירים והמתיוונים".
חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו"ר הריי"צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]]. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב [[אליעזר סילבר]] שכאשר הגיע לפגוש באדמו"ר הריי"צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים"{{הערה|מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי"צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("[[דמי מעמד]]") הוא מקבל רק מחסידים.}}, ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.
===הנסיעה לבולטימור{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קונטרס הסוקר את הביקור]}}===
[[קובץ:אדמור הרייצ ומושל מרילנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ וחתנו [[הרש"ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]]
התכנון המקורי לנסיעה ל[[בולטימור]] היה ב[[ה' טבת]], אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה בשבוע נוסף, וב[[י"ב טבת]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לבולטימורל[[בולטימור]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|3197|artdays|סכנה חב"דית בבולטימור ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י"ז בטבת תשע"ה}}}}.
אף שהקהילה החב"דית בעיר הייתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], ונערכה עבור אדמו"ר הריי"צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את [[מפתח העיר]]. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|52525|80 שנה לביקור הריי"צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל||ה' שבט תש"ע}}.}}.
ב[[י"ג תמוז]] בשעה 12 בלילה יצא אדמו"ר הריי"צ לעבר וושינגטון להיפגש עם נשיא ארה"ב [[נשיאי ארצות הברית#הרברט הובר|הרברט הובר]], ולמחרת בשעה 7 בבוקר ב[[י"ד תמוז]] הוא הגיע לבית הלבן, ובשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם הנשיא, בביקור זה הוא הודה על כל פעולותיו למעען יהודי ארה"ב וכן למען היהודים שגרים מעבר לים.
 
עם סיום הביקור, קיבל מאחד ממזכיריו של הנשיא את דגל ארצות הברית כמתנת פרידה מהנשיא. כעשר שנים לאחר מכן, כאשר עזב אדמו"ר הריי"צ את אדמת אירופה הכבושה והיגר לארצות הברית, הורה להניף את הדגל על סיפון האוניה, וכן אל מול פסל החירות{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117650 דגל ארצות הברית שקיבל מנשיא ארה"ב בעת ביקורו בשנת תר"צ] - אמיתות התיעוד מוטל בספק.}}.
ביום שישי [[ט"ו תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]].
446

עריכות