שינויים

[[קובץ:קרבן פסח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שחיטת הפסח בעזרה]]'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים]''' כוללת 10 עשרה פרקים, 120 המתפרסים על מאה ועשרים דפים.

נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [[ביעור החמץחמץ]], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת הפסח ]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, מצוות מצות [[מצה]], וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד|המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]] במחזור של שמונה שנים.

== ביאורים במסכת ביאורי הרבי =====עצתו של רבי יהודה ===ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו{{הערה|1=[[פסחים]] ג, או תשלומין של החג הראשוןב. לפי הדיעה הראשונה, כי }} מסופר אודות גוי שאמר ל[[פסח שנירבי יהודה בן בתירא]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל שהוא עולה מדי שנה ל[[יהודיירושלים]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית ואוכל [[קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסחשני]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. ולכןכאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, אע"פ שפסח שני הבינו היהודים כי זה הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשוןתכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שניוהרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של הוא שגוי שאכל [[קרבן פסח ראשון עד פסח שני]] חייב מיתה.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]]תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[[פסח]] חלק ומתרץ שלושה תירוצים: א' עמ' [http://www.hebrewbooksשלא היה לו קרקע.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}=== ביאורי הרבי ===*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]]תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, מחלוקת ר"מ וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpagerולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)]

*'''כח א.''' חמץ לאחר הפסחעל שני תירוצים אלו קשה, מחלוקת ר"מ ור"ש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxאם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)]

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}===פסח שני===ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג כשלעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני. דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערה|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}=== ביאורים נוספים ===*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 189 (עמ' 201)] *'''כח א.''' חמץ לאחר הפסח, מחלוקת [[רבי מאיר]] ו[[רבי שמעון]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים חלק א' עמ' קעז (עמ' 168)]  *'''מד א.''' [[רש"י ]] ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"חלק ז ' עמ' 71 (עמ' 83)]

*'''נד ב.''' אין [[תענית ציבור]] בבבל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 התוועדויות [[תשמ"ה ח"]] חלק ב ' עמ' 1154 (עמ' 470)]

*'''ס ב.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"חלק א ' עמ' רנח (ע' 246)]

*'''סד א.''' [[רש"י ]] ד"ה קראו את ה[[הלל]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח ח"חלק א ' עמ' רסב (עמ' 250)][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"חלק ז ' עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''סד ב.''' נשחט בג' כתות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=116 לקוטי שיחות חיחלק י"ח עמ' 105 (עמ' 116)]

*'''סו א.''' והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=113&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8 לקוטי שיחות חיחלק י"ח עמ' 104 (עמ' 113)]

*'''עו ב.''' לא בא מתחילתו אלא לאכילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=115 לקוטי שיחות חיחלק י"ח עמ' 106 (עמ' 115)]

*'''פח א.''' לא כ[[אברהם]] שכתוב בו הר, ולא כ[[יצחק]] שכתוב בו [[שדה]], אלא כ[[יעקב]] שקראו בית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=83 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)]

*'''פט א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"חלק א ' עמ' רנח (ע' 246)]

*'''צה א.''' הראשון טעון [[הלל]] באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=253 שערי המועדים פסח ח"חלק א ' עמ' רסה (עמ' 253)]

*'''צה ב.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא"א ואין אומרים הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"חלק ז ' עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''קיז א.''' סתירה בדברי [[הרמב"ן]] ד"ה ותמה, ד"ה ועוד, ובר"ן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=255 שערי המועדים פסח הערה 9 ח"חלק א ' עמ' רסז (עמ' 255)]

*'''קיז א.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא״א וא"א הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"חלק ז ' עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''קכא ב.''' פשיטא על [[פדיון הבן]]... אבי הבן מברך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חיחלק י"א עמ' 42 (עמ' 50)]

=== ביאורי נשיאי חב"ד ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{צצ|136|עמודים=16092&hilite=53c9eac4135-b02b-453f-8081-d3dcb661e069&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=136 צמח צדק עמ' 128 (עמ' 136)]}}

*ביאור על [[הצמח צדק]] (דף טז ע"ב) מאד"שמהרבי: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=194 שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)]==קישורים חיצוניים==[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים] {{הב}}