שינויים

בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את זכרה של אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין.

לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=0784ea80-651e-46fd-a8da-2f83b4684b06 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}