מסכת בבא בתרא
ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת
ויהי רצון שבקרוב ממש יחזיר הקב"ה האבדה – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא
(זהר חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ולבית – המקדש תליתאה.
במסכת בבא בתרא יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.
המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.
מהדיר ספרי הראשונים, רבי משה הרשלר, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת דולרים לצדקה בראש חודש תמוז תש"נ, וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". ומיד הוסיף: בזוהר כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום הגלות, שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות. בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.
מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.
נושאים מרכזיים במסכתעריכה
מיגועריכה
| ערך מורחב – מיגו |
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.
כאשר הרב אברהם סופר, נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך[1].
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[2], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[3] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.[4]
חזקת שלש שניםעריכה
|
| ערך מורחב – חזקת שלש שנים |
חזקת שלש שנים היא דין מדיני חזקה האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.
ביאורי הרביעריכה
- קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
- ט ב. והמפייסו בדברים. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)
- יד א. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' 1917 (עמ' 171)
- מד א. רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)
- עה א. ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 107 (עמ' 128) לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)
- צט א. כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)
- קיח ב. צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)
- קלד ב. הויות אביי ורבא. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- קמה ב. וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)
- קעג א. א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)
- קעו א. ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
ביאורי נשיאי חב"דעריכה
הקשר של המסכת לגאולהעריכה
לקראת שנת ה'תשנ"ב, בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב גאולה ומשיח הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מהסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד, אולם הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית לא נענתה לבקשת התמימים והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה[5] את מסכת בבא בתרא לגאולה, ותלמידי הישיבה למדו מכך שהמסר מהרבי הוא שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לגאולה.
קישורים חיצונייםעריכה
- בבא בתרא
- שער הגאולה, הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"נ
- מסכת בבא בתרא, לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי'
הערות שוליים
- ↑ כך גם סיפר הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
- ↑ חותנו של רבי חיים מצאנז.
- ↑ רבי אלחנן וסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
- ↑ רבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.
- ↑ שיחת בא-בשלח, תשנ"ב.