מסכת אהלות
מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה. אין עליה גמרא[1]. נקראת גם אהילות ויש בה שמונה-עשר פרקים אשר דנים בעיקר בדיני טומאת המת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט.
מסכת זו נחשבת מהחשובות שבש"ס על פי דברי דוד המלך במדרש, שביקש שקריאת תהלים תחשב כלימוד נגעים ואהלות[דרוש מקור].
ביאורי הרביעריכה
על מסכת זו ישנם מספר שיחות של הרבי.
אחת מהם, עוסקת בדין צמיד פתיל, שהיא, שכאשר יש כלי באוהל המת, אם הוא סגור היטב בדבר המתמרח על פיו הסותם אותו לחלוטין, מציל הכלי על כמה שבתוכו. הרבי, בשיחה, עוסק בדברי הרמב"ם בדינים אלו, ומבאר אותם על פי תורת החסידות[2].
ביאורים נוספיםעריכה
- תוספתא פט"ו ה"ח. לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)
הערות שוליים
- ↑ מלבד ליקוטים של גמרות אחרות בתלמוד הבבלי הדנות בנושא, ולוקטו לספר על ידי האדמו"ר מראדזין.
- ↑ פ"ה מ"ב. לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)