שינויים

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}ר' '''מנחם נחוםשניאורסון''' (או '''ר' נחום'''מנעזין{{הערה|שם=שם ושארית| [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=אהרן+אלכסנדרוב שם ושארית]}}) היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]{{הערה|"על פי שיחת [[י"ט כסלו -חג הגאולה|י"טכסלו]] [[תרצ"ג]] אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר [[הסתלקות]] הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.}}. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.

בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]{{הערה|שם=שם ושארית}}.==תולדות חיים=====בצעירותו===ר' מנחם נחום היה קרוב מאד מאוד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו תלאי טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים.

התחתן בחורף [[תקע"ב]], בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "שוש תשיש (ביאור מאמר זה נמצא "{{הערה|1=נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, ד. מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' קפח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. הובא בשורש מצות התפילה להצ"צ)עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' 274.}}.

בשעת הבריחה מנפוליון לפני חתונתו, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונהאמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, כאשר אך אדמו"ר הזקן היה בעגלה החמישיתאמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' מנחם נחום ושאל רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את אדמוהמשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן היכן לפנות, מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלהאמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", נשען על מקלו בדביקות משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנותור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. באחד הצמתות שכח ביום החתונה, נכנס ר' מנחם נחום לשאול את להתברך אצל אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימתלפני החופה, כאשר שם לב לכך ואז תלש לו אדמו"ר הזקן אמר "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנוחלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל" ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו– בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=ישיבתו בהדאיטש&pgnum=180&hilite=בתחילה היה גר חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמוhttp://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ר האמצעיו חלק א', לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'יןעמוד 244], וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[האדיטשליקוטי דיבורים]][http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעתים תכופות יותרואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון רצה אדמו"ר הזקן'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, ומידי פעם היה נמצא בעיירהעד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", והיה מרגלא בפומיה ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"אני אצל הסבא כאורחעימי במחיצתי"([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks. בעת ישיבתו שם, חסידים רבים היו מגיעים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצריםorg/shas. ברבות הימים סיפר לחסידים כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי כדי לתקן הסיפור שהיה לו בשעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליוןaspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.

בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו ב[[דביקות]] משך זמן, ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אמר אדמו"ר הזקן: "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל". ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ול[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו. ===ישיבתו בהאדיטש ובניעז'ין===בתחילה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומדי פעם היה נמצא ב[[עיירה]]. מרגלא בפומיה: "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, הגיעו חסידים רבים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים, כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי לתקן הסיפור שהיה לו בעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. מנוחתו כבוד ליד ציון אביו [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין. ==משפחתו{{הערה|[[שם ושארית]] עמ' 45.}}==ביתו *בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]].*בתו מרת חנה חיקע הייתה נשואה (חישא) נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] היה חתנו של ר' מנחם נחוםבזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א , שהיה מקורב מאד מאוד לר' מנחם נחום.*בנו רבי לוי יצחק מנעזין.  בזוו"ש היה חתן גיסו ואחותו הרב יעקב ישראל מצרקאס, בניהם:*הרב ר' מרדכי דוב שכיהן כאדמו"ר מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס.*בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך.*בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט<ref>https://anash.org/remarkable-revelation-in-nyezhin/</ref>, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת. {{הערות שוליים}}{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:משפחת ריבלין]]