שינויים

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}ר' '''מנחם נחוםשניאורסון''' (במקומות רבים נקרא גם או '''ר' נחום'''מנעזין{{הערה|שם=שם ושארית| [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=אהרן+אלכסנדרוב שם ושארית]}}) היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]{{הערה|"על פי שיחת [[י"ט כסלו -חג הגאולה|י"טכסלו]] [[תרצ"ג]] אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. נקועוד נוסחא שנולד אחר [[הסתלקות]] הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' עי"ש ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] מכיון שנולד זמן מועט לאחר פטירתוולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.}}. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.

בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]{{הערה|שם=שם ושארית}}.==תולדות חיים=====בצעירותו===ר' מנחם נחום היה קרוב מאד לאדמומאוד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו תלאי טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים.

בשעת הבריחה מנפוליון ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונה, כאשר אדמוהתחתן בחורף [[תקע"ר הזקן היה בעגלה החמישיתב]], הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ר' מנחם נחום ושאל את אדמובהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "ר הזקן היכן לפנות, אדמושוש תשיש"ר הזקן היה יורד מהעגלה{{הערה|1=נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, נשען על מקלו בדביקות משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנותד. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את מאמרי אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אדמותקע"ר הזקן אמר "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל" ויצו לנסוע הלאהב ע' קפח. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של מאמרי אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענעהאמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. מאורע זה גרם לרהובא בשורש מצות התפילה עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו274.}}.

==ישיבתו בהדאיטש==בתחילה לפני חתונתו, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה גר בליובאוויטש יחד להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום מגוריו של אביו בו יישב שם אדמו"ר האמצעיהזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'יןאך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות או לעשות זאת ב'[[האדיטשקבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעתים תכופות יותרור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקןלפני החופה, ומידי פעם היה נמצא בעיירה, והיה מרגלא בפומיה "אני אצל הסבא כאורחואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. בעת ישיבתו שםבאחרית ימיו, חסידים רבים היו מגיעים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים כי סיבת שהותו קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש הייתה כדי כדי לתקן הסיפור שהיה לו בשעת השידוכים – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליוןבצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}. בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו ב[[דביקות]] משך זמן, ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אמר אדמו"ר הזקן: "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל". ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ול[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו. ===ישיבתו בהאדיטש ובניעז'ין===בתחילה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומדי פעם היה נמצא ב[[עיירה]]. מרגלא בפומיה: "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, הגיעו חסידים רבים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים, כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי לתקן הסיפור שהיה לו בעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. מנוחתו כבוד ליד ציון אביו [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין. ==משפחתו{{הערה|[[שם ושארית]] עמ' 45.}}==ביתו *בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]].*בתו מרת חנה חיקע הייתה נשואה (חישא) נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] היה חתנו של ר' מנחם נחוםבזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א , שהיה מקורב מאד מאוד לר' מנחם נחום.*בנו רבי לוי יצחק מנעזין.  בזוו"ש היה חתן גיסו ואחותו הרב יעקב ישראל מצרקאס, בניהם:*הרב ר' מרדכי דוב שכיהן כאדמו"ר מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס.*בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך.*בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט<ref>https://anash.org/remarkable-revelation-in-nyezhin/</ref>, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת. {{הערות שוליים}}{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:משפחת ריבלין]]