שינויים

[[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב מנחם מענדל קופרשטוך]][[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרמ"מ הרב קופרשטוך (משמאל) , לצד אדמו"ר [[הרבי הריי"צ]], פאסטוב, [[אדר ]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]]הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' ([[תרמ"ד]] – [[ז' אדר|ז' אדר ראשון]] [[תש"ו]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], רבן של העיירות פסטוב ו[[גלובקע]], ומייסד ורב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך על ידי אביו הרב ברוך, על ברכי התורה והיראה.

בשנת במשך כמה שנים כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פסטוב שב[[תרצ"האוקראינה]] - עת עליית הצורר הנאצי - עזב את גלובקע, עלה לעד תחילת שנת [[ארץ הקודשתר"צ]] והתיישב עם משפחתו בעיר , אז עזב רב העיירה [[חיפהגלובקע]], שם הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה במסירות רבה. היה מחשובי רבני הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בארץ הקודש ושימש גם בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אבאדמו"ר הריי"דצ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בחיפה וסגן יובגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"ר די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[אגודת חסידי חבתרצ"ד בארץ הקודשב]]. , הוכתר הרב מנחם מענדל היה ידוע בכשרון הדיבור שלו ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בקופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[שבתאדמו"ר הריי"צ]] בעת העמו בא גם חתנו, [[סעודה שלישיתהרבי]].

בכל [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב [[יבסקציה|היבסקיםיהודה לייב פריידין]], ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייוכממלא מקומו.

על תפילתו, סיפר השופט בדימוס מר צבי טל: "הרב מנחם מענדל היה שליח ציבור, ובתפילתו היה ממוגג לבבות. מידי שנה, בליל מדי [[ראש השנהשבת חזון]], היה מעמיד פנים כאילו הוא מתפלל עם הציבור, אולם לאחר שהקהל התפזר הוא היה נשאר לבדו בנוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי ה[[בית הכנסתיבסקציה]] והחל להתפלל את תפילת ליל ראש השנה. כמה מהמתפללים, ואני בתוכםבזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, היינו עומדים מאחורי התריס ומשקיפים על הרב. הוא התפלל ב[[דביקות]] ובאריכות. [[קריאת שמע]] לבדה ארכה לו יותר ממחצית השעה..בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו."

נפטר - בז' הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושליםמשיח]]מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: {{ציטוטון|תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...}}

הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו הייתה מעוררת לבבות{{הערה|ע"פ סיפורו של השופט צבי טל, על תפלת [[קובץ:הריי"צ.jpg|ממוזער|הרמ"מ ראש השנה]] של הרב קופרשטוך לימין אדמו"ר הריי"צ, פאסטוב תרצ"בשנשאר אחרי כולם והתפלל באריכות, ו[[קריאת שמע]]לבדה ארכה לו במחצית השעה.}}.

* בנו בכורו - הרב '''גרשון זאב''' קופרשטוך נפטר - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא רצה לקבל עליו ב[[ז'איצטלא דרבנןאדר|ז' וביקש למנות רב אחר, כך מונה ראדר א' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לעמוד בראש הקהילה בחיפה. ר' גרשון זאב זכה לשהות במחיצת [[הרביתש"ו]] עת שהה ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד ב[[ברליןהר הזיתים]]. ניהל את ענייני שב[[בית הכנסתירושלים]] על שם הרמ"מ קופרשטוך בחיפה. בר-אורין ובעל תפילה מיוחד. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]] [[תשמ"ג]] ונטמן בחיפה.

* בתו בנו, ר' גרשון זאב - מרת רחל - נישאה לרב יעקב נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]], ט"זסיון [[תשמ"ג]]. נטמן בחיפה.* בנו, ר'ולטק מבכירי תלמידי חיים שלמה נולד בשנת [[הראיתרע"ה קוקז]]. נפטרה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר בל"ג בעומר [[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים.*בתו, מרת רחל ז'ולטק, נפטרה בב' אייר תשס"ו]] . בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה. בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג.