שינויים

{{דמות

|שם=מנחם בגין

|תיאור= ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]

|תאריך לידה= [[י"ג מנחם אב]] [[תרע"ג]]

== הסכם השלום עם מצרים ==

אחד ממעשיו הזכורים ביותר של בגין, הוא חתימת הסכם השלום עם [[מצרים]]. רבים נדהמו ממעשהו של בגין, והוא עורר עליו ביקורת קשה, ובייחוד בתוך מפלגתו, מאחר והיה כרוך בה ויתור על רוב שטחה של סיני וכן מתן אוטונומיה לערביי יהודה, שומרון וחבל עזה.

בגין היה ראש הממשלה הראשון בישראל שהעז לפנות יהודים מבתיהם, תוך שימוש בכוחות הצבא ובכוח ברוטאלי. בהסכם שחתם, ובפינוי שעשה, היה לאבי "חטא השלום" שפתח פתח להסכמים נוספים שהביאו אסון וחורבן לעם ישראל במשך השנים.

בתקופת חתימת הסכמי קעמפ דייויד, באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]]{{הערה|כך סיפר יו"ר [[יד לאחים]] הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], שישב ב[[התוועדות]] זו סמוך לרבי.}}, אמר הרבי כי שלושתם (בגין, סאדאת וקרטר) לא יסיימו את כהונתם באופן טבעי. ואכן כך היה: קרטר הודח בבחירות לקדנציה שניה, בגין פרש לביתו בדיכאון וסאדאת נרצח...

מאורעות מצטברים הקשו על בגין וייסרוהו: פטירת רעייתו עליזה, הסתבכותה של ישראל בלבנון, מספר הקורבנות הגבוה שגבתה המלחמה, מסקנות ועדת כהן והביקורת הציבורית; בריאותו הייתה רופפת, ולאחר חבלה ושבר בעצם הירך נאלץ היה להלך עם מקל או לנוע בכיסא גלגלים.

ב[[ראש השנה]] של שנת [[תשד"מ]] הסתגר בגין לתקופה בביתו. מסמכים שהועברו אליו לעיון, היו חוזרים לעיתים ללא תגובה מצידו. בישיבת הממשלה ב[[ח' בתשרי]] תשד"מ הודיע על כוונתו להתפטר במילים "איני יכול להמשיך למלא את התפקיד הזה". מעבר לכך לא הסביר את מניעיו. בגין הסתגר בבית ראש הממשלה, ורק כעבור כמה שבועות הגיש בשמו מזכיר הממשלה את מכתב ההתפטרות. בשנותיו האחרונות לא יצא בגין מביתו, מלבד לאזכרה השנתית של רעייתו.

{{סדרה|הקודם=[[יצחק רבין]]|הבא= [[יצחק שמיר]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשל"ז]] - [[תשמ"ג]]}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}