שינויים

'''מלכותו של משיח''' הוא היא המשך לנצחיות המלכות של מלכות נצחי למלכות בית דוד שעתיד לעמוד מבניו , מלך לגאול את ישראל בסוף ההמשיח הינו צאצא של [[גלותדוד המלך]] ובמלכו ישפיע ותפקידו הוא להשפיע על כל העולם בהרמת הדת ותיקון העולם ויביא ולהביא שלימות בגילוי האלוקות בעולם כולו. רוממותו תהיה נעלית מכל מלכי ישראל שקדמו לו (שיהי 'מלך בעצם') שלכן ישפיע על ידי מלכותו גילויים נעלים ביותר שלא התגלו מעולם ויפעל ביטול נפלא בנפשם של כל ישראל עמו.

מלכותו של המשיח הוא היא הדבר העיקרי והמרכזי שבו והוא מפני שעל , על פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא אינה רק יעוד נבואי בלבד שיש חיוב להאמין בו, אלא זמן בו תחזור המלכות לישראל וכל דיני התורה יתקיימו בשלמות.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}

מלך המשיח מתואר "מלך מבית דוד", תואר זה מגדיר את עצם מציאותו הוא אינו מתאר תכונה או תפקיד שנוסף על עצם מציאותו אלא תיאור עצם מציאותו הוא שהוא "מלך". מפני שהוא יהיה "מלך בעצם".

'''תיקון העולם''': בחיזוק וביצור הדת "יכוף כל ישראל לילך בה (-בדרך התורה) ולחזק בדקה",{{הערה|שם=רמ מ יא|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים הלכה ג}} הן במלחמות עם הרשעים ואומות העולם "וילחום מלחמת ה'"{{הערה|שם=רמ מ יא}} והוא יתקן את העולם לעבוד את ה' "שלא יגזלו ולא ישחיתו" "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'" שכל אלו -פעולותיו בתיקון העולם - הם פעולות המשיח כמלך.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 208}}

בנוסף לתפקיד המלך כמנהיג העם השומר על דרכיו כלשון המשנה{{מקורהערה|אבות פ"ג משנה ב'.}}: "אילולי אלמלא מוראה של מלכות , איש את רעהו חיים בלעו" יש למלך השפעה פנימית על העם השפעה המרוממת עבודת העם בביטולם לה'. [[מלך]] ישראל מגלם בעולם את מלכותו של הקב"ה. לפי שמלכותו והתנשאותו של המלך על העם תוכנה ופנימיותה מלכותו של [[הקב"ה]] והמלך הוא ממוצע בין עם ישראל ל[[הקבלהקב"ה]] לגלות מלכותו בעולם. ו[[ביטול]] העם למלך הוא הביטול שלהם ל[[הקבלהקב"ה]] וכן ה[[יראה]] שחשים מהמלך הוא יראה מ[[הקבמהקב"ה]] המגלה מלכותו דרך המלך.{{הערה|"דרך מצוותיך" מצוות מינוי מלך.}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 104 ואילך.}}

ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שמלכותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם ל[[נשמה|נשמות]] לנשמות הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}

בחסידות מובא מאפיין נוסף למלכותו שהיא מצד השגתו הנפלאה בפנימיות ועצם התורה שעל אף שמשיח ילמד את כל העם פנימיות התורה (ראה להלן בהרחבה) הוא עצמו ידע וישיג הרבה יותר ועל שם זה יקרא מלך.{{הערה|דרך מצוותיך שם.}} ולפי שגם דרגות אלו ישפיע לעם אולם לא באופן של [[השפעה פנימית]] כ"רב" כי אם כ"מלך" שהשפעתו על העם היא השפעה באופן [[מקיף]].{{הערה|מאמר דיבור המתחיל: "ונחה" - [[תשכ"ה]] ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד מה.}}{{הערה|ראה שיחת שבת תזריע מצורע [[תנש"א]] (ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב עמוד 498) חידוש בזה: שעל ידי עניינו כ'רב' - תורה נמשכים המקיפים -'מלך' - בפנימיות.}}

המשיח יכהן כמלך כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה, קודם לשאר פעולתיו בכפיית העם ללכת בדרך התורה ומלחמותיו.{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}{{הערה|ראה המתבאר לעיל שבמלוכתו זו מתגלה עצם מלכותו שמעל לפעולותיו כמלך.}} מלכותו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה. (ראיה מבן כוזיבא ה'מלך' (ראה רמב"ם שם))}} וממילא גם לא תהיה על ידי משיחה בשמן{{הערה|אף שבתקופה הב' מסתבר שכן יהיה שעל שם זה נקרא שמו "משיח" - לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובהערה.}} אלא היא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו ועל ידי הנהגתו שלו במנהגי המלך.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' ובאגרת הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות (ומוכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו). ועיין פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45. ועיין בקובץ [[הערות וביאורים]] אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך. (וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א עמוד 472 ואילך.)}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}