חרישה וזריעה (מלאכות)
מלאכות החורש והזורע נמנות במשנה[1] ראשונות במלאכות השבת, כי הן עיקר העבודה, ושורש לשאר כל העבודות.
תוכן עניינים
בחסידות[עריכה]
בחסידות משמשים המושגים חריש וזריעה כמשל לעבודת ההכנה לצמיחה. כשם שבמשל עבודת האדם בחרישה וזריעה אינה הכרחית לגידול התבואה אך היא מוסיפה בה פי כמה וכמה, כך הוא בנמשל: גילוי אלוקות נמשך בשבת גם בלי עבודת האדם (כי שבת 'מקדשא וקיימא', קדושתה אינה תלויה בעבודת האדם), אבל על ידי התורה ומצוות שמקיים האדם בימות השבוע מתעורר העונג העליון להמשך בנפשו ביתר שאת וביתר עוז[2]. וכן על דרך זה מוסבר לגבי חרישת הלב שבעשרת ימי תשובה: שע"י חרישה זו נקלטים בקרקע הלב כל התורה ומצוות שקיים האדם כל השנה - והצמיחה היא בחג הסוכות[3].
חרישה[עריכה]
החרישה בעבודת ה' היא בלב, ועניינה מבואר בחסידות במקומות רבים[4]. כשם שהחרישה הגשמית מפוררת את האדמה הקשה ומרפה אותה עד שיוכלו הזרעים להקלט ולהכות בה שורש, כך הדבר ברוחניות. לפני "זריעת" הצדקה (שהיא כללות המצוות[5]) יש "לחרוש" את הלב בבחינת 'אתכפיא' והתבוננות המביאה לידי לב נשבר.
זריעה[עריכה]
אלא שעבודת האתכפיא היא הכנה בלבד. כשם שבגשמיות מחרישה בלבד לא תצמח תבואה (אלא יש גם לזרוע), כך ברוחניות אי אפשר להסתפק בעבודת האתכפיא אלא נדרשת גם העבודה בתורה ומצוות[2].
הגרעין (כמו כל הצומח) נתהוה מכח הצומח שבארץ[6], ובהעלם יש בו תמיד מבחינת כח הצומח. ולכן כשנרקב הגרעין ונפסד, הנה כח הצומח המלובש בו מתבטל לכח הצומח הכללי שבארץ[7] ומצמיח כעין הגרעין אך בתוספת מרובה על העיקר.
ובנמשל: התורה היא חכמת ה' ורצונו יתברך, אלא שירדה בריבוי צמצומים עד שהתלבשה בתורה ומצוות גשמיים. וע"י שהאדם לומד תורה ומקיים מצוות בביטול (שרק אז הוא בדוגמת הגרעין שנרקב) נקלטת ומתייחדת התורה שלמד בארץ העליונה ממש כיחוד כח הצומח שבגרעין בכח הצומח שבארץ הגשמית.[8]
ראו גם[עריכה]
ל"ט אבות מלאכה | ||
---|---|---|
מלאכות הפת | מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה | |
מלאכות הבגד | מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע | |
מלאכות הספר | מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק | |
מלאכות הבניין | מלאכת בונה • מלאכת סותר | |
מלאכות האש | מלאכת מבעיר • מלאכת מכבה | |
השלמת מלאכה | מלאכת מכה בפטיש | |
מלאכת הוצאה | מלאכת הוצאה מרשות לרשות • העברה ברשות הרבים • עירוב • תחום שבת • רשויות השבת: רשות הרבים • רשות היחיד • כרמלית • מקום פטור | |
איסורי שבות | הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • מוקצה • מוליד • עובדין דחול • שטרי הדיוטות | |
כללים | תולדות מלאכות שבת • חילול שבת • מלאכת מחשבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • פסיק רישא • שביתת כלים • מעשה שבת • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • חליבה בשבת • פלטת שבת |
הערות שוליים
- ↑ שבת פרק ז' משנה ב'.
- ↑ 2.0 2.1 לקוטי תורה בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת.
- ↑ לקוטי תורה, סד"ה האזינו השמים.
- ↑ לדוגמא, בלקוטי תורה: בשלח דף ב' עמ' א', מסעי צ"ו ד', ובאריכות גדולה בדרושי האזינו וסוכות מדף עד ואילך.
- ↑ ולכן בכל התלמוד הירושלמי נקראת סתם "מצווה" (ב"ב ט, א'). היינו, מאחר שהיא כללות המצוות כשאומרים סתם "מצווה" - יודעים כולם למה הכוונה.
- ↑ אלא שנתגשם מאד עד שנעשה גרעין.
- ↑ נעשה "מין נוקבין" אליו, ומעורר אותו.
- ↑ לקוטי תורה בהר, ד"ה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושתבה הארץ שבת לה' שש שנים וגו'.