שינויים

אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך ‘רשות היחיד’'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל ‘רשות היחיד’ 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב’רשות הרבים’ ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד’ ד' אמותיו בלבד, משום ש’רשות הרבים’ ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד’ ד' אמות שהוא בתוכן.אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה{{הערה|שבת, כט, ב}}. ==טלטול נר=====טעם האיסור===בגמרא {{הערה|שבת, מד א}} מצינו שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא משום מוקצה מחמת איסור. מבואר ב[[רש"י]] {{הערה|ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו}} ובגמרא {{הערה|שבת, קנז א}} שזה מוקצה מחמת איסור אסור. ===פסק ההלכה===הגמרא {{הערה|שבת קנז א}} מביאה מחלוקת של [[רב אחא]] ו[[רבינא]]. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון אלא אם זה מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת השני גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור ההלכה לא כמו ר' שמעון.

טלטול מת הוא איסור טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (ע"י על ידי כך ששמים עליו ככר או תינוק)

בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.

הריטב"א{{הערה|שבת, מג ב ד"ה איתמר}} אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם, מותר לטלטל על ידם.