2,973
עריכות
שינויים
←טלטול שברי כלים
תירוץ נוסף של הירושלמי לחלק בין איסור טלטול לאיסור הוצאה, שלענין הוצאה אפילו בשימוש כלשהו סגי על מנת להתחייב, אך לענין היתר טלטול בעינן שיהיה כלי ממש.
הפוסקים לא הזכירו דברי הירושלמי בזה, ואינם מחלקים בין זכוכית דקה לעבה. אפשר שסוברים שהעיקר כהתירוץ השני של הירושלמי ואין חילוק בין זכוכית דקה לעבה, או שסוברים שהבבלי חולק על הירושלמי בזה.
==טלטול מן הצד==
טלטול מן הצד הוא האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור.
===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===
המשנה {{הערה|שבת כ ה}} אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לנענעו בידו.
ממשנה זו מוכיחה הגמרא {{הערה|שבת קמא א}} שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול, ושלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון הטמון בקרקע כאשר הוא טמון מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ, לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל איתו עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם אם היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ מתיר רב נחמן, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אך מהמשנה הנ"ל מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לנענע את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.
במקום אחר בגמרא {{הערה|שבת קכג א}} מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר.
===פסיקת ההלכה===
השולחן ערוך {{הערה|אורח חיים שיא ח}} פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי רבנו ירוחם {{הערה|כח א רלג ג}} והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.
{{הערות שוליים}}