פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 795 בתים ,  01:02, 30 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
האחים, בהיותם רועי צאן, יצאו לרעות את צאן אביהם ב[[שכם]]. יעקב קרא את בנו, יוסף, לדרוש בשלומם ובשלום הצאן. למרות שיוסף היה מודע היטב לשנאה העזה שאחיו רחשו לו הוא לא היסס ויצא לשליחות במצוות אביו.
 יוסף הגיע לשכם וחיפש אחר אחיו עד שמצא אותו איש{{הערה|זהו גבריאל המלאך. מדרש תנחומא. הובא ברש"י.}} תועה בשדה ויידע אותו על התקדמות אחיו לכיוון דותן{{הערה|ברש"י (לז, יז): "נלכה דותינה: לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם, ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מדי פשוטו". נתבאר בלקוטי שיחות חלק ל"ה עמ' 169.}}.
===המכירה===
בהגיעו לדותן, האחים הבחינו מרחוק ביוסף המתקרב, ואמרו איש לאחיו "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא". רוב האחים חפצו להורגו, אך [[ראובן]] הבכור שידע שהאחריות על המעשה תיוחס אליו, הציל אותו, והציע להשליך אותו אל אחד הבורות ולא לשפוך את דמו.
בהגיע יוסף אל אחיו, הם התנפלו עליו והפשיטו ממנו את כתונת הפסים ואת כותנתו הרגילה, והשליכו אותו אל בור. הבור, היה ריק ממים אך נחשים ועקרבים היו בו, ונעשה ליוסף נס שלא נפגע מהם{{הערה|ב"ר בראשית רבה. שבת כב, א. חגיגה ג, א. הובא ברשבפרש"י.נתבאר בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 324}}.
האחים ישבו לאכול את ארוחתם, והבחינו בשיירה של ישמעאלים נושאי מיני בשמים עוברת במקום. האחים – בהצעת [[יהודה]] – מכרו אותו לעבד בעשרים כסף {{הערה|בירושלמי (שקלים פ"ב סה"ג) מובא שמפני מכירת יוסף בעשרים כסף, התחייבו ישראל בשני סוגי תשלומים, [[פדיון הבן|פדיון בכור]] (חמש שקלים ששווים עשרים כסף) ו[[מחצית השקל]] (ששוויה שני כסף שהתחלק לכל אחד מהאחים במכירה). נתבאר בלקוטי שיחות חלק כ' עמ' 185.}} לישמעאלים:
{{ציטוט|תוכן=וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל-לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.
10,331

עריכות