[[קובץ:גולומבר' חנוך מיכאל גאלאמב.jpg|שמאל|ממוזער|שמאל|250px|הרב מיכאל גולומב מוסר שיעור ב[[זאל הקטן]] ב-[[770]]]]הרב '''מיכאל חנוך קובץ:גולומב''' בן הרב [[משה יוסף גולמב]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידיםjpg|ממוזער|שמאל|250px|]].
המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץהרב ''', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץמיכאל חנוך גולומב' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ(נכתב גם '''גאלאמב''' לעמוד בו עם מותו) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].
בכל מאבקיו בחב==תולדות חיים==נולד ב[[ה' כסלו]] תש"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית פ ב[[אנגליה]] לאביו הרב משה יוסף גולומב. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] והיה מתלמידיו המובהקים של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו"הרב [[יוסף יצחק אופן]].
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה")כבר בעודו בחור נודע בהשכלתו העצומה ב[[תורת החסידות]], בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"דולאחר חתונתו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והצטרף למערכת [[אוצר החסידים]].
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חבבשנת [[תשנ"ד ]] הוציא לאור בהסכמת וברכת הרבי תחת הוצאת הספרים [[קה"כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, ת]] את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.הספר [[8שערי לימוד החסידות]].
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפותבמקביל לעבודתו בכתיבת ועריכת ספרי חסידות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים התמנה כ[[משפיע]] בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-770.
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, גולומב משתתף מעת לעת בכתיבת המדור 'שערי חסידות' בבטאון '[[התמים (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדאבית משיח) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול |התמים]]' שיוצא לאור על ידי [[שבועון בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היוםמשיח]].
הסכסוך עם חב==ספריו==*'''[[שערי לימוד החסידות]]''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה. *'''שערי עיונים בדא"ח''' (4 כרכים) - פלפולים בתורת החסידות.*'''קיצור סדר ההשתלשלות''' - סיכום [[סדר ההשתלשלות]] בקצרה.*'''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) - שיעורים בחלק "שער היחוד והאמונה" שבספר ה[[תניא]].*'''מאמר מבואר לכה דודי תשי"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל'''*'''מאמר מבואר באתי לגני תשי"א''', עם ילקוט דירה בתחתונים {{מיון רגיל:גולומב, לאחר שהעיתון מיכאל}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"המודיער שליט" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.א]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]][[קטגוריה:משפיעים בישיבות]][[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]