14,699
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ "
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.
בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.
===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.