פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

מיהו יהודי (עריכה)

גרסה מ־22:50, 12 בנובמבר 2022

נוספו 4,581 בתים ,  22:50, 12 בנובמבר 2022
אין תקציר עריכה
{{בעריכה מתמשכת|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא בעיה בחוק [[יהודימדינת ישראל]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל [[הרבי]] במאבק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש שמעוררת סערות רבות במהלך השנים, ועומדת במרכזו של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע שמאבק חב"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גוייםדי במשך שנים רבות.
==בהלכה=={{להשלים}}==אישים שיהדותם מוטלת בספק=====יוצאי אתיופיה===יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיההשאלה מיהו יהודי, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[תשמ"היהודי]], פסקה ויזכה בזכות ה[[הרבנות הראשית לישראלעליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] שיש לעשות להם גיור לקולא ללא המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[ברית מילההלכה]], הרב היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[עובדיה יוסףתשי"ח]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק חכאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, אבן העזרהתעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, סימן יא, ד"ה וכעתוכך נקבע בתקנות משרד הפנים.}}, הרב בשנת [[משה פיינשטייןתש"ל]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו, בעקבות נסיונות הבג"ת אגרות משהץ לערער ולרשום גויים כיהודים, חלק ט'נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, עמוד קצהוהוא אינו בן דת אחרת". אבן העזר, חלק המסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה''', סימן א.}}. בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותםונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, דבר שעורר מחלוקת מצד כגון [[העדה החרדיתרפורמים]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומראודומיהם.
חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה"גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשיםידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק.jpg|מענה בכתב ידו של במשך שנים ארוכות עורר הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע"ד [=על דבר] איכך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי -המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע כיון שאין בסמכותה של [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הואהכנסת] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה] "לא תגורו מפני גוהוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט וב[[=שהשקלא וטריאתורה]] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ ולכן יש בו משום [[=לכמה וכמה] ענינים וכוחילול ה' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[=שכמה וכמהנישואי תערובת|נישואי התערובת]] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.
===פרשת הממזרים==={{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}{{להשלים}}בשנת [[תרפ"ג]]יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, [[יהודי]]ה נישאה ל[[גוי]] שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריהרבנים וקהילות יהודיות. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא [[גט]] והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי חלק גדול במאבק נטל ה[[הלכה]] ל[[ממזרועד למען שלימות העם]]ים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר. בשנת [[תשט"ז]] הגיע המקרה לידיעתו שהוקם בעידודו של [[בית הדין]] הרבני ב[[תל אביב]], שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, הרבי ונתמך על סמך פרטים אלו. בשנות הכידו (אך לא היה מזוהה עם חב"פים שב המקרה לבית הדין ב[[פתח תקווה]] שבפניו הופיעו [[עד]]ים. בעלה הראשוןד, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכהבהוראתו). מאחר שלא היו עדים לגיורמבחינה מעשית, בית הדין בדק האם לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] ושומר [[שבת]] אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף. הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]])תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.
==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כךכל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוקובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.
===פניית בן גוריון לחכמי ישראלקביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"זח]] התעוררה שאלת התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", . הדבר עורר סערה והמפדוה[[מפד"ל ]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם. לאחר שרובם (}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 לעומת 8) הכריעו מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הציעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי {{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה"- מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.
מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה בין הנשאלים היה [[הרבי]] , שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורטבין השאר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת בכל חוגי היהדותמדורי דורות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהםכי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
דעתי ברורה בהחלטעל פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורותאו - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאותאשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}
במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיהשאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו' עד היום הזה תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן- יהודיגוריון, או ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן- בסגנון שונה אבל בתוכן שווה גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - שייך לעם בני ישראלנשיא וחסיד, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיע' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך166.}}.
האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל כיהודי "מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועלשנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנמי שנתגייר כהלכה"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}
===בג"ץ שליטותיקון חוק השבות===בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט , שנישא עם אישה גויה , לרשום את ילדיו כיהודים , וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג. בג"ץ החליט דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של 5 מול 4 חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן . חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין מכריעים בשאלה "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה, ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.
ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראלפסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדיםהתואמת להלכה, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראללכך. כפשרה, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש"ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש"יהודינקבע הנוסח: " - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא הוספת - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא" עי: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי"פ הוראת הרבי.
מפלגת המפדעוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד"ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.
הרבי חוק זה נחקק ב[[פוריםי"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[תשמנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור"רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]]ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[drivehttps://col.g oogleorg.comil/filenews/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...]{{COL|}}}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה אך כאב על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודיתל.}}.
הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא תהי' זר מדינה של שני עממיםנתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידוניםשראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, אשדודיםהמשיכה לשבת בממשלה, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים)ושר הפנים, ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים,אקטיביים היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, לוחמים ובעלי העזה![https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.
::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב===ניסיונות לתיקון החוק===ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודיבהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, ישכח שמוצאו מפולניחלק ה, וכאשר תהיע' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל368-9.}},::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם.מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.. אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים}}, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|מקור=שיחת פורים תשכ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, אות מ"ד}}תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותהעודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשרוהבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיבייםמאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. בשונה מהחוק הקודםהוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמייםוקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הבהרההערה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"תיקון החוק{{הערה|י"ט כסלו תשד"מראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"המאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.
ב[[ל"ג בעומרא' טבת]] [[תשתשל"לז]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאירהציע לורינץ שוב לתקן את החוק, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'וההצעה נכשלה.
הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[התוועדותמנחם בגין]] שהתקיימה ב, נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[שבתאגודת ישראל]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצינכנסה לממשלה, רעווא דרעוויןוגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודיםוראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]ראה "שלימות", גליון 69.}}.
בלאחר בחירות [[כתשמ"ה אדרא]] , נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשתשמ"לג]] נערך כנס רבנים בראשות , העלה חבר הכנסת הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטיאברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]] שבסופו הוכרע ש, במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[הרבנות הראשיתיום הולדת]] תוציא פסק דין ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד"ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוףוההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.archiveschabad.govorg.il/archivesMagazines/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאןArticle.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.
הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כושבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט'תתקכא}}באלול]] [[תשמ"ג]], הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, טהתפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי"', ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה עשלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודשלאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, כרך כז, יניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}. מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
בכהצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ז ו שבט]] [[תשריתשמ"ו]] וב[[תשלכ"אט סיוון]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ[[תשמ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודיח]], באתר שטורעם נט.}}ונכשלו.
בין המשתתפים: הרב לאחר [[שניאור זלמן גרליקבחירות תשמ"ט]], הרב דוד חנזין, הרב כאשר [[נחום טרבניקאגודת ישראל]]הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, הרב היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[שמואל אלעזר היילפריןיצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברקע'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד607 ואילך.}}.
בשנת ==המאבק לתיקון החוק==ב[[תשל"אפורים]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראלתש"ל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[זרח ורהפטינגשלשלת היחס]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה[drive.g oogle. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של טקס גיור אפילו לא הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'מצדדי החוק.
::חבל על דורנו דור יתום שתמורת הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכללמסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי'זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'הראשונה''' שרשמו בתור תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"ביהודי"כ מיליוני בנזה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"יפ ההלכה " – את מרת שליט ושני' ילידי' מיהו יהודי"יהודים, ולא לתת לכנסות ולבג" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשוניםץ להכריע בנושא,מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|מקורשם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש , כרך כז , י'קעב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.
הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש], באתר שטורעם נט.}}.
בשנת בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[תשל"בזושא וילמובסקי]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי"הרב חיים מאיר גרליק, מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|הרב [https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], לתיקון חוק השבותהרב [[בן ציון ליפסקר]] ב{{חב"ד און ליין|}}}}ועוד.
בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"הב]].}} שיילחם הוחתמו 32 מגדולי הדור על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]]כתב מחאה נגד החוק. ===תשל"ז - תשמ"ט===[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה בשיחה לאחר מכן בכה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין בראשות מר [[מנחם בגין]] (ממפלגת הליכוד), אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון. בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמוהישג דתי"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגדמה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [httphttps://www.chabadcol.org.il/Magazinesnews/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]ב{{חב"ד און ליין|}}}}.
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.
 
שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.
 
מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
 
בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.
[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]
הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.
 
עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.
===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל"ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}. ===מיהו יהודי כיוםהפסקת המאבק===בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: [[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view?usp=drivesdk תשמ"ז], חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו{{מקור}}. בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין לנושא מיהו יהודי, ובין כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...
ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".
ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט], באתר פאקס א שיחה}}
באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב לר' [[יצחק יהודה הולצמן שהיה מראשי הוועד ]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם ]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.
בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}
ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו לאלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו"ר הוועד הועד למען שלימות העם) ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מכאן מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, אגרת שנ"ד.}}. יש אומרים כי באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 87)}}. ==יחס הרבי לתיקון החוק=====חומרת החוק===[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}. הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}. הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעםמה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}. הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}. בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]]. באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב' תשפ"ב ע' 45}}.
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים===טענות נגד החוק===ראשית, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] הרבי שלל את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלועצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, בשנת [[כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ]] העלה חבר וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץלהחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|[https://chabadש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}. מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}. ===הסכנות כתוצאה מהחוק===מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}} הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}. בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}. הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}. כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק: ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}} גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 27 יהודים שמתוכם 21 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}. ==אירועים נוספים==בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את סעיף הנכד, הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}. בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות , מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}. ==ראו גם==*[[ביתא ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
*מנחם ברונפמן , גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 24-30.
== קישורים חיצונים חיצוניים ==*'''[https://toratyosefchabad.co.ilinfo/wp-content/uploads/20202022/0802/כי02-02-2022-01-44-38-קרוב%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-ראה%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-תשפ%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}* אהרן רובין, [httphttps://old2col.ihorg.chabad.infoil/newvideonews/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"]- בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{וידאוCOL}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל*'''[[מבצע תפיליןועד חיילי בית דוד]] שהחל באותה תקופה: [https://chabad. info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/magazine/656765/ פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על "מיהו יהודי?"]''' {{אינפו}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/newsvideo/656361rebbe/ "החלטה אומללה": מלחמתו של dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי לתיקון חוק השבותבחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
משתמש אלמוני
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/513141...571843"