55
עריכות
שינויים
הרחבה
==יחס הרבי לתיקון החוק==
===חומרת החוק===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי הביא דוגמא ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ .}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל יהודים שנישאו הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם נשים גויות ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבאהרי הוא יהודי}}{{הערה|[https: זוהי רעה עבורן//chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א]. הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית}}.
הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהישיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים290), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!. ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב"חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודיאיך יהיה בכל פעםמה לדבר, ישכח שמוצאו מפולניואין שייך לחזור על הדברים הישנים, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראלבמילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא,::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !"{{הערה|מקור=שיחת פורים תשש"ל, אות מ"דפ תשא שם.}}הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמייםכמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הבהרההערה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוהמיהו יהודי"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסבירזה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.
הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצישלל את המושג "גיור רפורמי", רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם כי עצם מהותה של החיילים הרפורמה הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!"שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|מפי רשיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' [[יוסף הכט]]408).}}.
הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושאהתריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, ואמר שפשרה בנושא וזעק בכאב על "מיהו יהודיראש ישיבה" זה כמו פשרה לחתוך את הראששאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.
בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}} הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין היתר התבטא הרביבני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|התוועדות שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}. כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק: ב[[שבתל"ג בעומר]] פרשת [[בשלחתש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[י"ג שבטהתוועדות]] , דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[תשל"הברית המועצות]]בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק.}} שיילחם דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על מיהו יהודי עד שיבוא הכך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[משיחמצרים]].או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}
==אירועים נוספים==
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
== קישורים חיצונים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''