שינויים

שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{הערת שולייםהערה|על כך מציין הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק כו, עמ' 27 הערה 19.}}

הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שולייםהערה|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי:

== לימוד חלקי הספר ==הספר מחולק לשלושה חלקים (בנוסף להקדמה):

כותב [[אדמוהחלק הראשון (המכיל 76 פרקים) פותח בפירוש ה"ביטויים המגשימים" של הבורא המצויים בתנ"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים ך, כדי שלא יתפרשו כמגבילים את הטהורים מי שלבו לב טהורהבורא.החלק השני (המכיל 48 פרקים) עוסק בהוכחות לאמונה, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר ובדיון בשאלה האם העולם נברא או סםקדמון, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפאובהמשך עוסק באופן נרחב במושג הנבואה.החלק השלישי (המכיל 54 פרקים) עוסק בתחילתו בנושאי מעשה מרכבה, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמיםהשגחה פרטית, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועילתורת הגמול ובעיית הרע בעולם.{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעזולאחר מכן בטעמי המצוות.}}==המחלוקת נגד הספר==

וביתר פירוט התבטא == לימוד הספר ==סגנונו של הספר, שנכתב בשפה של חקירה פילוסופית ורחוק מביטויים של אמונה טהורה, עורר סערה רבתי בעולם היהודי. בהתייחסות מעניינת לכך אמר הרבי,{{הערה|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים - ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - {{מונחון|בחדא מחתא|ביחד}}. כלומר, כמו שהתבטא הרבי בשנת תשל"חפעם, {{הערת שולייםהערה|בשנת [[שיחות קודשתשמ"ה]][[התוועדויות]] [[תשלתשמ"חה]] כרך ב, ' עמ' 1731028.וכך בעוד הזדמנויות}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של [[הרמב"ם]] בספר [[היד]] לאישיותו בספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את ספר המדע שבי[[הרמב"ם]] בתור "ד החזקה - ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה,{{הערת שוליים|איגרת הרמבאישיות מפוצלת"ן (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...!

== וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] כרך ב, עמ' 173.}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה הנבוכים נבוכים - בנגלה ובנסתר ==שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן הייתה תשובה הכי גדולה,{{הערה|איגרת [[הרמב"ן]] (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...

בשנת כן כותב [[תשמאדמו"הר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערת שולייםהערה|1=[[התוועדויותאור התורה]] [[תשמבמדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה]] כרך ב' זאת חקת התורה עמ' 1028תשעז.}} התבטא הרבי{{הערת שוליים|וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם בתור "אישיות מפוצלת"!

== מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר ==ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{הערת שולייםהערה|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: כשמתבוננים באישיותו של [[הרמב"ם ]] מבינים שלא יתכן ייתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך!

ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{הערת שולייםהערה|ראה לדוגמאלדוגמה: שיחת ח"י [[תשרי ]] [[תשמ"א ]] - שיחות קודש [[תשמ"א ]] כרך א' עמ' 158}}: '''פסק דין מפורש''' בספר הי"ד החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות...

בשיחה מיוחדת {{הערת שולייםהערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.}} מתבטא הרבי בין השאר:

::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{הערת שולייםהערה|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים {{הערת שולייםהערה|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים.

בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]] {{הערת שולייםהערה|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. {{הערת שולייםהערה|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}}

הרבי {{הערת שולייםהערה|בי"א [[ניסן ]] [[תש"כ ]] (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.}} כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות [[תורת החסידות ]] והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים.

בהזדמנות אחרת הרבי אמרפירט{{הערת שולייםהערה|ב[[שבת קודשהתוועדות]] פרשת תשא תשמי"ט (ג [[התוועדויות]] [[תשמ"טניסן]] כרך ב' עמ' 69-370).}} שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על-ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות... בהזדמנות אחרת הרבי פירט{{הערת שוליים|בהתוועדות י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש שם).}}: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של [[תורת החסידות ]] - ולדוגמא ולדוגמה ב[[לקוטי תורה]] בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה...

בנושא זה כותב הרבי {{הערת שולייםהערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראה[[ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראה[[ספר השיחות]] תורת שלום בתחילתו. וראה[[ספר השיחות]] תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.}}: שאדמוש[[אדמו"ר הזקן ]] למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - [[אדמו"ר הזקן ]] - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם.

ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא {{הערת שולייםהערה|עמ' 244.}} שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות.

הצמח צדק למד עם [[המהר"ש ]] "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות". {{הערת שולייםהערה|היום יום יט סיון.}}

בהתוועדות פורים תשכ"ב{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] [[תשכ"ב]] עמ' 207.}} נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של אדמו"ר הצמח צדק ו[[אדמו"ר מהר"ש]] ומטרתו: ידוע מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות. דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{הערת שולייםהערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.}}:

וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת ב[[תורת חסידות חב"ד |חסידות חב"ד]] על-ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר.

גם בשיחת כ"ף [[מנחם אב ]] [[תשל"ד ]]{{הערת שולייםהערה|שיחות קודש [[תשל"ד ]] כרך ב סוף עמ' 379.}} דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים {{הערת שולייםהערה|ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.}} לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;{{הערת שולייםהערה|וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת [[הרמב"ם ]] במו"נ שם.}}

ברשימת ב[[רשימת היומן ]]{{הערת שולייםהערה|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר אדמו"ר מוהרייהריי"צ ב[[י"ט כסליוכסלו]] ונרשמו על ידי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים.

אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים.

הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש : "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]).

*[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו, [https://drive.google.com/file/d/1P3lSq442wQhEbx-1TiLED3MsUZtPUgs-/view כ' - כ"ד טבת]*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.toratchabadalysefer.com/contents.asp?aid=86209 %D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מורה הנבוכים במשנת חב"ד] '''*הרב [[אברהם אלאשוילי]], '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94- מאמר מאת %D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA מורה נבוכים על־פי החסידות]''', באתר [[מעיינותיך]]*הרב ברונפמן[[אברהם אלאשוילי]], '''עיונים במורה נבוכים במשנת חב"ד''' בתוך [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד גליון 19]*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ספר "מורה נבוכים" להרמב"ם''', '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6461&CategoryID=1354 רשימה ראשונה] • [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6478&CategoryID=1356 רשימה שניה] • [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6496&CategoryID=1358 רשימה שלישית]'''*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/115995/ הרמב"ם – מורה הנבוכים]''', קטע משיחת [[הרבי]] ל[[נשים]], {{הערות שוליים|טורים=כןוידפו}}

{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ספרות תורניתרמב"ם]][[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]