שינויים

==ערך זה עוסק בהשוואה וביחס שבין ה'''[[מוחין לעצמו, מדות לזולת==]]''' שבאדם ל'''[[מידות]]''' שבו.

ענינו המוחין - שכל האדם הוא הכח להשיג ולהבין עניינים שכליים כמו כן ההנחות וההשקפות השכליות של שכל האדם היא ההשכלה וההשגה שלו עצמונכללים בתואר מוחין, לעומת זאת המדות עניינם הרגש של ואילו המידות עוסקים ברגש האדם כלפי הזולת דווקא(אם ברגש עצמו כ[[אהבה]] ושנאה או ברגש להשפיע כחסד ו[[רחמים]] וכו').

===בהם עצמם==='''מוחין''' אמנם קיים בין שני הכוחות הבדל עד שהם הפוכים זה מזה. *"מהות המוחיןאינם יוצרים " היא השגה והבנה שהאדם עצמו יבין את ההשכלה ואין לזה שייכות לזולתו*"פעולת המוחיןקשר" להבין ולהשיג דבר שכל אין לזה צורך בזולת, גם בין האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבהלזולת, לפעמים בכדי לעמוד על דבר מה שאין כן המדות שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו.{{הערה|בספר המאמרים תרסעניינם יצירת "ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה דקשר"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}}.

זה שהמוחין הם לעצמם דהיינו ב"מוחין" גישתו הוא האם אני מבין או לא רק ביחס לזולת שחוץ לאדם אלא אף ביחס לשאר כוחות האדם . ודבר שאינו מובן בשכלו אינו קיים מבחינתו. יוצא שמציאות הזולת מצד עצמואינו תופס מקום, שבשעה שמשכיל על כל הכוחות להיות בהעלם ואם איזה כח יתגלה וידרוש רצונו וכו' יבלבל המוחין.(ולכן המוחין עומדים בהבדלה גם משאר כוחות הנפש שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקוםאינו מכריח אותו בכלום לא להבין ולא רגש וכיוצא בזה).

'''מה שאין כן ה"מדות'''*"מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו לאוהבו או לשנאתו לרחם או להתחסד ושייך דווקא כשקיים זולת במציאותמתחילים בזולת.*כלומר: היסוד למדות הוא זה שהזולת תופס מקום אצלו, ו"התעוררות המדותהזולת" (כאברהם אבינו שהתעורר במידת החסד וציפה לאורחים) הוא זה דווקא עם ישנו מציאות של זולת בעולם למי להתחסד לכן שייך להתעורר במידת החסד ברצון להתחסד. *"פעולת המדות" (לרחם שיוצר אצל האדם את הרגש וכן את סוג הרגש אם קירוב או להשפיע חסד) דווקא אם יש מציאות של זולת למי להשפיע בפועל(כאברהם אבינו שבזמן שלא מצא אורחים הצטער על אי מילוי מדת החסד)ריחוק וכיוצא בזה.

ונמצא ההבדל: במדות האדם קשור ל"זולת" והזולת פועל בו, מה שאין כן במוחין הוא "מובדל" מהזולת. שהזולת אינו תופס מקום וגם ההשכלה שהשיג קיים רק בגלל ש"הוא" הבין אותו ואילולי היה מבין אותו לא היה תופס מקום כלל.{{הערה|שם===בהשפעה שלהם===ל"ט 53|ראה לקו"ש חלק לט עמוד 53 ואילך ובהערה 18 שם ועוד}}

כתוצאה שינוי זה מתבטא בכמה עניינים כדלקמן. *"מהות המוחין" שהאדם עצמו יבין."מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו.*"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו ואילו הזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי [[תש"ל]] פרק ד}} "פעולת המדות" (השפעת החסד וכדומה) דווקא לזולת, למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) דווקא אם ישנו זולת בעולם (שייך להתעורר ברצון להשפיע לו) וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי ההשפעה לזולת בפועל, חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער" שאין לו אורחים בפועל){{הערה|אלה פקודי תש"ל}} בגדר "זולת" נחשב לא רק מציאות שחוץ לאדם אלא אף באדם עצמו כל שאינו מוחין הרי הוא זולת שמפריע למוחיןכגון, המדות שבאדם וכן ה[[רצון]] שלו אינם מועילים להשגה{{הערה|לבד הרצון להתחכם שדווקא על ידי יתחכם מכל מקום עליו להיות בהעלם שבהתגלות הוא סתירה לשכל. תרס"ו שם}} ומפריעים לה ולכן בשעת פעולת המוחין הם מתעלמים. ===מוחין העלאה (הבדלה) מדות העלאה והמשכה===טבע המוחין הוא להתרכז, להתנתק ולהתעלות משאר כוחות הנפש.זו הסיבה שאדם שהתעסקותו בעניינים שכליים הוא מובדל ומנותק מהסביבה שלו ואינו מתפעל ומתבלבל משום דבר, לפי שטבע המוחין בהבדלה כנ"ל. המדות לעומת זאת עניינם, הן [[העלאה]] והן [[המשכה]]. מפני שעצם התייחסות הנפש לזולת הרי זה כבר "המשכה" - הנפש מתקשרת לדבר שחוץ ממנה. המשכה זו יכולה לבוא באופן של העלאה - תשוקה ו[[רצוא]], ויכולה לבוא באופן של המשכה. זה תלוי בדבר שאליה התקשרה אם היא גורמת רגש העלאה או המשכה. אמנם בין העלאה של המוחין למדות יש הבדל שמהות העלאה של המוחין הבדלה והתנתקות, ושל המדות עניינם רצון ומשיכה{{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}} ===מוחין דבקות מדות התפעלות והתלהבות===ההתאחדות בין האדם למושכל, הוא שהאדם "נדבק" בהשכלה. כאילו הוא וההשכלה הם דבר אחד (שההשכלה עצמה היא היא הבנתו שלו לכן מציאותו דבוקה בהשכלה). משאין כן במדות אף שגם הם נמשכים ומתפעלים מהדבר (וזה מורה על הקשר הרגשי שיש להם לדבר, שלכן נמשכים אליו) הרי זה לא באופן שדבוקים בו ומיוחדים עם הדבר רק הם כדבר הנמשך לזולתו (זה המשמעות "התפעלות" הנפש מתפעלת ומשנה על ידי הזולת שחוץ ממנו).  (לכן הדבקות היא חרישית, מה שאין כן ההתפעלות היא ברעש והתלהבות לפי שאין ההתפעלות דבקות וייחוד לגמרי.{{מקור}}) ===השפעת המוחין=== מכיוון שטבע המוחין לעצמו, לכן גם בהשפעת המוחין הרי כשהאדם ישפיע מהמוחין הוא נשאר ישאר בהבדלה מהזולת(גם ההשפעה עצמה) לפי:

:ב. גם השכל שכן מגלה שמתגלה אין ענינו גילוילפעול ולהתגלות בזולת. אלא הוא בדוגמת [[אור]], שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור "להאיר " כ"א הוא התפשטות המאור). ולכן הולדת המדות מהמוחין הוא ללא התעסקות מהמוחין להוליד אלא בדרך ממילא{{הערה|מאמר גדול יהיה כבוד הבית [[תשכ"ב]] ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד שלו ואילך}} וכן כשהמוחין פועלים על שאר הכוחות ([[מדות]] שבלב או [[מחשבה]][[דיבור]]ו[[מעשה]]) הוא נשאר בהבדלה מהם. משום שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום. ==מוחין לעצמו ומדות לזולתו בספירות====="בעולם האצילות"===המוחין ב[[עולם האצילות]] הם ה[[ספירות]] [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] האור האלוקי שבהם הוא למעלה משיכות לעולם, מבחינתם אין מקום לעולם כי בדרגה זו אין מקום לזולת, (גדר העולם הוא זולת לקב"ה בורא העולם).  אמנם המדות של [[עולם האצילות]] [[חסד]] [[גבורה]] וכו'. מכיוון שכל ענין המדות הוא דווקא לזולת לכן עניינם הוא שיהיה עולם. ואדרבה לולי העולם לא היה שייך מדות.(לכן בריאת העולם הייתה על ידי המדות כנרמז בפסוקים ראה ערך [[מדות]]) (אמנם גם המוחין יש איזה שייכות לעולם, אבל זה רק באור שמאיר חוץ מהמוחין - "מוחין שבמדות" שהוא חיצוניות בלבד, (ולא בהתלבשות) כנ"ל{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ח]] עמוד 272}}).  המוחין שרש לתורה שהרי "אורייתא מחכמה נפקא" וזהו מעלת התורה שקדמה לעולם ששרש התורה מהאור האלוקי שמובדל מהעולם ומובדל מהזולת. ==="בכל דרגה בעולמות"=== כל [[עילה]] עלולה מעילתה כלומר על אף שהיא עילה לדרגה שתחתיה היא עצמה גם כן עלולה מדרגה שמעליה ובכל דרגה יש את החלק שבה היא דבוקה לעילתה וחלק שבה היא המשפיעה לעלול ממנה. דרגת המוחין הוא החלק שבו מורגש (בעלול) הדבקות לדרגה שמעליה (העילה) והמידות דבכל דרגה הוא החלק (בעילה) שמשפיעה ושייכת לדרגה שתחתיה (העלול). ביום השבת מאיר בכל דרגה המוחין שלה לכן כל העולמות נמצאים בעליה ובששת ימי החול מאיר השש מידות.{{הערה|תרס"ו עמוד קיב}} ==="בשם הוי"ה"=== {{ערך מורחב|הוי"ה}}[[עשר הספירות]] נרמזים בארבעת האותיות של שם [[הוי"ה]] המוחין באותיות [[י"ה]] (י'-חכמה, ה-בינה) והמדות באותיות [[ו"ה]] (ו-ששת המידות, ה-מלכות) ההבדל בין המוחין למדות "מוחין לעצמן והמדות לזולתן" מתבטא אף בזה על פי המבואר ששם הוי"ה מתחלק לשניים שאותיות י"ה מרמזים על האור הנסתר והנעלם ועליו נאמר "הנסתרות לה' אלוקינו"{{הערה|תקוני זהר דף סג עמוד ב ודף קכט עמוד א וראה גם לקוטי תורה בעלותך דף כ"ח עמוד ד}} ועל האותיות ו"ה נאמר "והנגלות לנו ולבננו" - "וה-נגלות" שהאור שבדרגה זו מתגלית אל הנבראים והוא האור של המדות העליונות. ==בנפש האדם=={{ערך מורחב|נשמה}}כמו שלמעלה בספירות ישנם עשר ספירות ומתחלקים למוחין ומדות כך באדם ישנם העשר כוחות וגם הם מתחלקים למוחין ומדות. ואף הם מרומזים בשם הוי"ה, שמאיר ונמצא בנפשו של כל יהודי. (והוא לפי ש[[נפש]] האדם נמשכה מהספירות לכן נמצא בה כל עניני הספירות). אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק [[מחשבה]] דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות.

ההבדל אם אומרים שההשפעה היא בדרך אור הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (מוחיןואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) או כהשפעת מה שאין כן למעלה הרי [[הקב"ה]] עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות{{הערה|שם= ל"ט 53}} ===רוח ו[[נשמה]] - רוח ואש ===ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] [[יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] נקראת גם "[[אש]]" כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם". ענינה של דרגה זו היא שהשפעת המוחין אינה נותנת חיות משאכאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"כ השפעת המדות נתונת חיות במעשהרוח" שהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה.

==מקורות לעיון==*ספר המאמרים תרסה[[נשמה]] מתלבשת במוח ("ה[[נשמה]] שבמוחי") והרוח בלב במידות ולכן ה[[נשמה]] היא כאש מפני שענין המוחין הוא בעליה ו עמוד קי[[הסתלקות]] והמידות הן בהעלאה והן בהמשכה כנ"ד ואילך*ל.{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חתרס"ה עמוד ר ואילך - מאמר ד"ה אלה פקודי תש"לו שם}}

{{[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ספירות}}]][[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]