3,598
עריכות
שינויים
ביטול גרסה 679429 של 176.12.137.163 (שיחה)
התפילה מקובלת ברוב תפוצות ישראל והיא אחת התפילות המוכרות ביותר, אף על פי שהיא אינה מופיעה ב[[תלמוד]] וב[[שולחן ערוך]]. מקורה הראשון הוא בספר '''סדר היום''' שחיבר ה[[מקובל]] ה[[צפת]]י רבי [[משה בן מכיר]]. ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|ירושלמי, ברכות ד א, דף כט עמוד ב}} ישנה תפילה אחרת שדומה מעט בנוסחה: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה", ואולם תפילה זו שבירושלמי היא חלק משלוש תפילות שנאמרות בשלושת חלקי היום.
התפילה מסתיימת בביטוי "רבה אמונתך", שמקורו בפסוק ב[[מגילת איכה]] (ג, כג): "חדשים לבקרים - רבה אמונתך". משמעות הביטוי הוא שה' מצדיק את האמון בו בהחזרת הנשמות ה[[נשמה|נשמות]] המופקדות אצלו. שיבוש רווח בפיסוק התפילה הוא חיבור המילה 'רבה' למילה 'בחמלה' הקודמת לה, במקום חיבורה למילה 'אמונתך' הבאה אחריה.
יש לומר מודה אני מיד כשמתעורר, כדי על ידי זה יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות.{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]] פסקי הסידור.}}, ומכיון שבנוסח זה של מודה אני אין בו שם מז' שמות שאינן נמחקין, אין איסור לאמרו קודם נטילת ידים בעוד שאין ידיו נקיות.{{הערה|1=פסקי הסידור.}}
מאמר חסידי ידוע{{הערת שולייםהערה|מובא גם ב[[היום יום]] ל[[י"א בשבט]].}} אומר: סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.
== ענינו של מודה אני על פי הפשט ==
ענינו של "מודה אני כו'" על פי חלק הפשט שבתורה הוא - הודאה לה' על חזרת הנשמה לגוף. ואף שמודים על החזרת הנשמה בברכת אלקי נשמה, בכל זאת יש לומר גם את נוסח "מודה אני", משום שחיוב ההודאה על החזרת הנשמה הוא מיד כשהאדם נתעורר משינתו.
== על פי הרמז ==
החזרת ה[[נשמה]] בכל בוקר רומזת ל[[תחיית המתים]]. כי [[שינה]] היא אחד מששים במיתה, ובמילא, החזרת הנשמה היא מעין [[תחיית המתים]]. וזהו "שהחזרת בי נשמתי כו' רבה אמונתך": מזה ש"החזרת בי נשמתי", אנו יודעים ש"רבה אמונתך" ל[[תחיית המתים]].{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/10&search=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A0%D7%99 ענינה של תורת החסידות]}}
==על פי הדרוש == החזרת הנשמה בכל בוקר - "חדשים לבקרים" - מה שהקבש[[הקב"ה ]] מחזיר להאדם את נשמתו שהפקידה אצלו ואינו מעכבה בעד החוב שהאדם חייב לו, מראה על גודל אמונתו של [[הקדוש ברוך הוא ]] - "רבה אמונתך". ומזה אנו דורשים ולמדים, שגם האדם צריך להיות איש אמונים באופן כזה, ואסור לו לעכב את פקדונו של חבירו בשביל החובות שהמפקיד חייב לו.
== על פי חלק הסוד שבתורה==
"מלך חי וקיים" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שהיא מיוחדת עם בחינת ה[[יסוד]], [כי "מלך" מורה לספירת המלכות, ו"חי וקיים" - לספירת היסוד], וזהו "מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי", שהחזרת הנשמה באה מבחינת המלכות כמו שהיא מיוחדת עם בחינת היסוד.
==על פי תורת החסידות==
התחלתו של סדר היום הוא במודה אני, שאומרים אותו קודם נטילת ידיים אפילו בידים טמאות, לפי שכל הטומאות שבעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. אפשר שיהיה חסר בענין זה או בענין אחר - אבל ה"מודה אני" שלו נשאר תמיד בשלימות.
וענין זה הוא מצד היחידה דוקא: בד' הבחינות, [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] [[חיה (חלק הנפש)|חיה יחידה]], שייך ענין הפגם או גם טומאה כו', אבל מצד היחידה שבנשמה שמיוחדת תמיד בעצמותו ב[[עצמותו]] יתברך, אין שייך כל פגם וטומאה חלילה, ונשאר תמיד בשלמותו. (וזהו טעם הפנימי על מה שב"מודה אני" לא נזכר שום שם מז' השמות שאינם נמחקים, כי מכיון שה"מודה אני" בא מצד בחינת היחידה - [[עצם הנשמה]], הרי ההודאה של [[עצם הנשמה]] היא ל[[עצמות|עצמותו יתברך]] "דלא תפס בשם"). ==מנהגים=={{שכתוב|פסקה=כן}}בראש ספר 'סדר היום', שבו נכתב לראשונה נוסח 'מודה אני', שאותו יש לומר לומר מיד כשניעור משנתו, לא נתבאר אופן אמירתו. בשולחן ערוך רבנו הזקן{{הערה|מהדו"ת סי' א ס"ו.}} כתב רק ש"ישהה מעט עד שיגמור נוסח זה בעודו שוכב או יושב" (כדי שלא ימהר לקום ויסתכן). אך [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחה{{הערה|בשיחת יום ב' דחג-השבועות תש"ט סי"ג (שנדפסה לראשונה לאחר ההסתלקות בקונטרס עט, קונטרס חג השבועות, ספר המאמרים תש"י עמ' 244, וכן בסה"ש תש"ט עמ' 330).}} שאמר גילה פרטים בנידון מימי ילדותו{{הערה|תרגום מאידיש}}: "...כאשר חינכו אותי לומר 'מודה אני', ציוו עלי להניח יד אחת אל השנייה, ולהרכין את הראש, וכך לומר 'מודה אני'. "כשהתבגרתי מעט, אבל עדיין בימי הילדות, שאלתי את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק: מדוע כשאומרים 'מודה אני' צריכים להניח יד אחת אל האחרת, ולהרכין את הראש? והוא ענה לי: באמת צריך לעשות מבלי לשאול מדוע, אבל הרי אמרתי לך שתשאל הכול אצלי. "הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק קרא פנימה לר' יוסף מרדכי המשרת, יהודי בן שמונים, ושאלו: כיצד אתה אומר 'מודה אני' בבוקר? ענה ר' יוסף מרדכי: אני מניח יד אחת אל האחרת ומכופף את הראש. שואל אותו שוב כ"ק אאמו"ר הרה"ק: מדוע אתה עושה כך? עונה ר' יוסף מרדכי: איני יודע. כשהייתי ילד קטן לימדו אותי כך. "אתה רואה – אומר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק – הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך. וכך קודם-לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו ע"ה היה היהודי הראשון. צריך לעשות מבלי לשאול מדוע...". וכך נכתב ב[[ספר המנהגים]]: "כשאומרים 'מודה אני' צריכים להניח יד אל יד (צו לייגן איין האנט צו די צוייטע) ולהרכין את הראש"{{הערה|1=עיונים בפרטי המנהג ראה ב[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3088&CategoryID=861 גיליון התקשרות 623].}}.
==ראו גם==
* [[השכמת הבוקר]]
* [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], המבאר את עניינה של תפילת מודה אני על פי ה[[פרד"ס]] והחסידות
==לקריאה נוספת==
*'''בהיכלא דמלכא''', יריעה מתורת הרבי על מעלת מודה אני, תוכנה, ענינה והשפעתה על היום כולו, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 9
==קישורים חיצוניים==
* הרב [[שלום דב וולפא]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=92&article=222 מודה אני], ב[[אתר חב"ד בישראל]], י"א [[אייר ]] התש"ע (25.04.2010)
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74581 מה מחשבתו של חסיד לפני אמירת "מודה אני"?], באתר [[חב"ד אינפו]], ל שבט התשע"ג (10.02.2013)
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1442712 על המצווה הראשונה בבוקר] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6960&CategoryID=1412 "מודה אני"] במדור ניצוצי רבי גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 833
*'''[https://col.org.il/news/144626 אזר אומץ ושאל: מהי התפילה החביבה ביותר על הרבי?]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]