שינויים

{{לעריכה|סיבה=לא אנצקלופדי, חסר קישורים פנימיים}}[[קובץ:מאיר שלמה רמש ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי]][[קובץ:הרהצ מאיר שלמה.png|ממוזער|[[הרבי]] מכנה את זקנו רבי מאיר שלמה ינובסקי בתואר "הרה"צ כו'", בהגהה הסופית ל"[[מכתב כללי]]" מו' תשרי תנש"א]]הרב '''מאיר שלמה הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב באה"ק ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קו קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ביחידות ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור באה"ק בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי''' ([[תר"כ]] - [[כ"ג אלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'}}) היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]]. בנם של הרה"ג הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית בילא ביילא רבקה, בתו של הרה"ג הרב [[אברהם דוד לאוואט]].  

נולד בין השנים תר"י - תרט"ו. נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שע"י שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו דר גר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]]. זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]].  כשחזר ל[[ניקולייב]] סיפר על הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיתה בהרחבה מופלגה, וכל כלי תשמישו היו מזהב. היו לו שני שעוני זהב מימין ומשמאל, את הסיגריות היה מעשן בפיית זהב, קופסת הטבק היתה מזהב, גם מרכבתו קושטה בזהב. לבושו תפארה, ואף למקלו היתה גולת זהב בראשו.

שאל אותו אחד השומעיםזמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]{{הערה|ראה [https: מדוע מתנהג הרבי בהרחבה מופלגה? הרי מוטב שהרבי יתן את כל כספו לצדקה//chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/322.htm שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ושהוא עצמו יסתפק בלחם צר ומים לחץ כדרכם של ישראל בגלות!תשט"ז] וש"נ.}}.

ענה לו לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב מאיר שלמה [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - פעטאח! פעטאח! {פתי, פתי} לשם מה נברא הזהב בעולם, האם בשבילי ובשבילך?! או שמא עבור הגוייםעד פטירתו (ב[[ח"י אלול]] [[תר"נ]]), להבדיל?! הרי בשביל צדיק כמותו נברא העולם! והוא גידלו וחינכו כבן.

לאחר שהוא חזר מהרבי המוהר"ש, הוא גדל בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]ר' רבה מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של ניקולייב - עד פטירתו (ב[[חאדמו"י אלול]] [[תרר הרש"נב]]), והוא גידלו וחינכו כבן.

ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של כ"ק אביו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נפטר בשנת [[אדמו"ר הרשתרמ"בד]].,

בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו הרב ישראל (ארי'ה) לייב , בתרס"א נפטר בשנת הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בט' [[ניסן]] תרס"א) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[תרמאדמו"ר הרש"דב]], חלק א' עמוד רנ"א}}.

הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "[[רחמנא דעני]]". (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז).מפורסם הוא הניגון "וואלאח" - מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית - אשר הושר תכופות על ידו{{הערה|ראה וכן [[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' יט ניגון רג}}, על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לויר"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקיג]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!".

 רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס –מחלה הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא היתה הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - פרק סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, מאוחר יותר סיפר ר' מאיר שלמה בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו היתה הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מ[[חודש תשרי]] תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "היתה הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן

אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל ינובסקי]] נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].

==נכדו הרבי==  [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"עה]]

ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[ניסן]] ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של ר' אביו לוירלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] [[שו"ב ]] מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לעמיתו לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}.

[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן הערה שכתב הרבי בעצמו. ראו יומן מבית חיינו תש"נ: "יום שישי ה' חשון.השבוע יצא 'ליקוט' מוגה מהשיחה שנאמרה באסרו חג כ"ד תשרי שנאמרה לאחר תפילת ערבית שזהו יום היארצייט של אמנו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה.בהערה הראשונה הרבי מעיר על התאריך כ"ד תשרי, וזה לשונו: "יום היארצייט דאמי זקנתי רחל הי"ד אשת הרה"ג וכו' וכו' ר' מאיר שלמה יאנובסקי ז"ל (ניקוליעב) – כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ – כמה שנים הייתה בניקוליעב וטפלה בי וכו'".}}.

[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג [[אלול ]] - [[תשמ"ט]] ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":''"... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיו"בוכיוצא בזה.''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.''

אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'." בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד' עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות [[תשנתנש"א]] חלק ב' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.

תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו לאחר [[הרבנית חנהכ"ז אדר]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכתשנ"וב]]-הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערה|בשם הרב [[תשכמיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "ז|ז[[צדיק למלך]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא).

לאחר בחודש אלול תשפ"ב פרסם מכון [[כ"ז אדררבי דרייב]] לראשונה עותק איכותי מתמונתו. (התמונה הובאה לעיל). ===התמונה השגויה===ב[[תשנ"בשבועון בית משיח]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערת שולייםהערה|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTUVlHQmsxREVGTHc?resourcekey=0-v_bbA6LVdb4z0gEnjuOjBA גיליון 457]עמ' 16.}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[צדיק למלךשמשון חריטונוב]]"שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.

* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב יקטרינוסלב - אמו של [[הרבי]].*'''בנו''': ישראל ארי' ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]