שינויים

[[קובץ:מאיר שלמה רמש ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי]][[קובץ:הרהצ מאיר שלמה.png|ממוזער|[[הרבי]] מכנה את זקנו רבי מאיר שלמה ינובסקי בתואר "הרה"ג הרהצ כו'", בהגהה הסופית ל"[[מכתב כללי]]" מו' תשרי תנש"ח רא]]הרב ''' מאיר שלמה הלוי {{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי ''' ([[תר"כ]] - [[כ"ג אלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'}}) היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי - היה ]]. בנם של הרה"ג הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד ]] בעיר -[[רומנובקה]] - והרבנית בילא ביילא רבקה, בתו של הרה"ג הרה"ח ר' הרב [[אברהם דוד לאוואט]],) - היה רבה של העיר ניקולייב שבאוקריינה.

==אודותותולדות חיים==נולד בשנת [[תר"כ]] להוריו ישראל לייב הלוי וביילא רבקה ינובסקי.

הרב נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' מאיר שלמה היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, אוהב שלום ובורח מן הכבוד[[יצחק פושניץ]], היה גם בעל מנגן נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה והי' כנגן המנגן. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על רבה של [[דוברינקה]] שעל ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז)ניקולייב.מפורסם הוא הניגון "וואלאח" – מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית – אשר הושר תכופות על ידו{{הערה|ראה ספר הניגונים ח"א עמ' יט ניגון רג}}, על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ ח"א עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' אברהם דוד ינובסקי: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנולאחר חתונתו גר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, רבי לוי יצחק, המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם שם נולדה לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל)בתו הרבנית חנה שניאורסון, במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר – נענה ואמר ברצינות יתירה: ביום [[כ"אויב עס איז חטבת]] [[תר"ו עפעם באשערט אויף איהם – וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" {תרגום חופשי- באם ח"ו נגזר עליו – רצוני להיות תמורתו}!"מ]].

נולד בין השנים תרלאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - עד פטירתו (ב[[ח"י - תרטאלול]] [[תר"ונ]]), והוא גידלו וחינכו כבן.

נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל זלדה]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של [[דוברינקהאדמו"ר הרש"ב]] שע"י ניקולייב (אשר כיהן בה חמישים שנה). לאחר חתונתו היה דר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום כ"ח בטבת תר"מ.

זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל אדמו"ר מוהר"ש באביו הרב [[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'יושבים' (זיצערס) שישבו ולמדו תורה עד פטירת הרבי [[מוהר"שישראל לייב ינובסקי]] נפטר בשנת [[תרמ"גד]]. ,

לאחר מכן הוא גדל בבית סבו - הרב בשנת [[אברהם דוד לאוואטתרמ"ו]] בעל נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'שער הכולל' רבה של ניקולייב - ה) לייב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד פטירתו אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בחבט' [[ניסן]] תרס"י אלול תרא) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד רנ"נ), והוא גידלו וחינכו כבןא}}.

אביו טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר בשנת תרמ"דצעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

בשנת הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[תרמ"ונגלה]] וב[[חסידות]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליבאוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, בתרס"א נפטר ממחלת הטיפוס ל"עובעל חוש גדול בנגינה. פטירתו של הבן הצעיר גרמה לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה בכוחו לעסוק בשום דברנמוח. עקב כך שלח לו כואף חיבר כמה מניגוני חב"ק אדמוד, אחד מהם הוא הניגון "ר הרש[[רחמנא דעני]]". (הניגונים מופיעים ב (בט' ניסן תרס"א[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז) מכתב תנחומין {{הערה|אג"ק אדמו". וכן [[ניגון ר הרש"ב ח"א עמוד רנ"א}}ג]].

רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס –מחלה הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא היתה הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא – - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא ]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש ]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, מאוחר יותר סיפר ר' מאיר שלמה בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל הי' היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז ]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו היתה הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מחודש מ[[חודש תשרי ]] תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין הי' היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי ז"ל) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718 , עמ' 112 ), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "היתה הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגןעלינו נ"ע". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש ז"ל היא [[תרצ"ג ]] (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29 ). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[שמואל שניאורסאהן שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] לרבה של ניקולייב.

אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל זלדה ינובסקי]] נרצחה ע"י על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].

==נכדו [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי== בבריתו של אאע"ה]]בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א [[ניסן]] שנת תרס"ב.

ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו ניסן]] ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של הרב אביו רלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בניקולייבבעיר ניקולייב שבאוקראינה. בבית זה הכניסו [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את הרבי בבריתו יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של אאע"ע]]בהיות הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק סמוך - שדיבר באריכות על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[הרביאשר גרוסמן|אשר גראסמאן]], בי"א ניסן שנת תרס[[שו"ב]] מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}.

ברית המילה התקיימה ביום ח[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך הערה שכתב הרבי בעצמו. ראו יומן מבית חיינו תש"י ניסן ב' דחוהנ: "מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של רשישי ה' אביו לוי"צ) בבית זקנו רחשון.השבוע יצא ' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. רליקוט' לוימוגה מהשיחה שנאמרה באסרו חג כ"צ חגג באותו היום את ד תשרי שנאמרה לאחר תפילת ערבית שזהו יום הולדתו העשרים וארבעהיארצייט של אמנו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות בהערה הראשונה הרבי מעיר על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לויהתאריך כ"צ חד תשרי, וזה לשונו: "ב עמ' 337 וביום היארצייט דאמי זקנתי רחל הי"ימי מלךד אשת הרה" ח"א פרק דג וכו' וכו'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' אשר שומאיר שלמה יאנובסקי ז"ב מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלאלאכול מחוץ לביתו ל (כמנהג החסידיםניקוליעב) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר– כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ – כמה שנים הייתה בניקוליעב וטפלה בי וכו' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לעמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול". אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי}}.

[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותולימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", כמה שבועות בסיום חדשי ביום [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ה[[קיץהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]]לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”דזיהתה מיד, הייתה מטפלת בהרביואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}.

=== שמו - מאיר שלמה ===ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג [[אלול]] לימד - [[תשמ"ט]] ביאר הרבי באריכות את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות המשמעות של השם "מאיר שלמה"רחמנא דעני:"... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, ביום שמחת תורה תששמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"כ{{הערה|לאחר ההתוועדות הגיע הרהר מוהר"ת ר' יהודה לייב ראסקין לבית הרבנית וניגן לה את הניגוןש, הרבנית זיהתה מידולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיוצא בזה.

ב[[התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג אלול - תשמ"ט ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":''...וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש,ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיו"ב.''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.''"

בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו ח"]] חלק ד ' עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט ח"]] חלק ד ' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|סה"ש תשנספר השיחות [[תנש"א ח"]] חלק ב ' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.

[[הרבי]] נוהג לומר אחריו “קדיש” "קדיש" ביום פטירת סבו.

תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכבחודש אלול תשפ"ו]]-ב פרסם מכון [[תשכ"ז|זרבי דרייב]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" לראשונה עותק איכותי מתמונתו. (זהו הסבאהתמונה הובאה לעיל).

לאחר כ"ז אד"ר תשנ"===התמונה השגויה===ב - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב[[שבועון בית משיח]]{{הערת שולייםהערה|בשם רמ"א זליגסון[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTUVlHQmsxREVGTHc?resourcekey=0-v_bbA6LVdb4z0gEnjuOjBA גיליון 457] עמ' 16.}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "צדיק למלך"התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[שמשון חריטונוב]] שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.

* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב יקטרינוסלב - אמו של [[הרבי]].*'''בנו''': ישראל ארי' ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].*'''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרה"ח ר' הרב שמואל שניאורסאהן.

==לקריאה נוספת==*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 85-89. == קישורים חיצוניים==* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה.*[[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] - ניגון ר"ג בספר הניגונים.* [https://col.org.il/news/133484 הגילוי מתברר כטעות: מי הוא ר' שלמה ינובסקי שבתמונה?], COL 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]