שינויים

[[קובץ:מאיר שלמה רמש ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]][[קובץ:הרהצ מאיר שלמה.png|ממוזער|[[הרבי]] מכנה את זקנו רבי מאיר שלמה ינובסקי בתואר "הרה"ג הרהצ כו'", בהגהה הסופית ל"[[מכתב כללי]]" מו' תשרי תנש"ח רא]]הרב ''' מאיר שלמה הלוי {{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי''' ([[תר"כ]] - [[כ"ג אלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'}}) היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי - היה ]]. בנם של הרה"ג הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ב[[רומנובקהכולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית ביילא רבקה, בתו של הרה"ג הרה"ח ר' הרב [[אברהם דוד לאוואט]], היה רבה של העיר ניקולייב שבאוקריינה.

==אודותותולדות חיים==הרב נולד בשנת [[תר"כ]] להוריו ישראל לייב הלוי וביילא רבקה ינובסקי. נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו גר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]]. זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"רמהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' מאיר שלמה (זיצערס{{הערה|כך היה גאון גדול בנגלה ובחסידותהסדר באותם ימים, היה ידוע כאוהב שלום ובורח מן הכבוד היה ידוע כבעל מנגןמיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/322.htm שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ואף חיבר כמה מניגוני חבתשט"ז] וש"דנ. הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז}}. נכדו הרבי לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מסליחות  לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - עד פטירתו (ב[[ח"רחמנא דעניי אלול]] [[תר"נ]]), ביום שמחת תורה תשוהוא גידלו וחינכו כבן. ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של [[אדמו"ר הרש"ךב]].

נשא את אשתו רחל בת ר' אביו הרב [[יצחק פושניץישראל לייב ינובסקי]], רבה של נפטר בשנת [[דוברינקהתרמ"ד]].,

בתו הרבנית חנה שניאורסוןבשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, נולדה ביום כוקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) לייב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בט' [[ניסן]] תרס"א) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הרש"ח בטבת תרב]] חלק א' עמוד רנ"מ בעיר רומנובקהא}}.

זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל אדמו"ר מוהר"ש יותר מחצי שנה, והיה מה'יושבים' (זיצערס) שישבו ולמדו תורה עד פטירת הרבי [[מוהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר מכן הוא גדל בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל 'שער הכולל' רבה של === רב בעיר ניקולייב - עד פטירתו, והוא גידלו וחינכו כבן.===

אביו טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר בשנת תרמ"דצעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

טרם פטירת סבו (ח==אודותו== הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "י אלול [[תררחמנא דעני]]"נ. (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]]וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז) . וכן [[ניגון ר"ג]]. רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - אברהם דוד - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייברבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, בו ביקש שימנו את נכדו באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיראשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", (באגרת זו מבואר כי אביו הרה"ג אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימיםאשר את המקום וחזר לביתו, בחיי חותנו)כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבםבסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייבוהרגשתו יותר טובה.

הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]] בניקולייב. אשתו הרבנית {{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מ[[רחל ינובסקיחודש תשרי]] נרצחה עתרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"י הנאצים בשואה ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגןעלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש היא [[כתרצ"ד תשריג]] (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[תששמואל שניאורסון (דוד אדמו"בר שליט"א)]]לרבה של ניקולייב.

אשתו הרבנית [[קובץ:מאיר שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה רחל ינובסקי]]נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].

==נכדו הרבי==

[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"עה]]הברית של כ"ק אדמו"ר שליטבהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א התקיימה בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. ביום ח"י [[ניסן - יום שני של חול המועד פסח - ]] שנת תרס"ב, היה זה גם יום הולדתו העשרים וארבע של אביו הרה"ק ר' לוי-יצחק. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום.

ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[הרביניסן]] היה דר אצל ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של אביו רלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו בשנות ילדותושל הרך הנימול, כמה שבועות בסיום חדשי הומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] [[קיץשו"ב]]מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”ד, הייתה מטפלת בהרביונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}.

על פי עדות בתו, [[הרבנית חנההרבי]] אם הרביהיה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, הניגון כמה שבועות בסיום חדשי ה[[רחמנא דעניקיץ]] אותו לימד , וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך הערה שכתב הרבי בעצמו. ראו יומן מבית חיינו תש"נ: "יום שישי ה' חשון.השבוע יצא 'ליקוט' מוגה מהשיחה שנאמרה באסרו חג כ"ד תשרי שנאמרה לאחר תפילת ערבית שזהו יום היארצייט של אמנו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה.בהערה הראשונה הרבי - הוא [[ניגון]] שלומעיר על התאריך כ"ד תשרי, וזה לשונו: "יום היארצייט דאמי זקנתי רחל הי"ד אשת הרה"ג וכו' וכו' ר' מאיר שלמה יאנובסקי ז"ל (ניקוליעב) – כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ – כמה שנים הייתה בניקוליעב וטפלה בי וכו'".}}.

ב[[התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג אלול - תשמ"ט ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":''...וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמהאלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין המעלתו בתור 'יושביםיושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש,ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיונמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'."ב.

בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד'עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד'אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירהעמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, אלא אדרבה, מעלתו בתור ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'יושבהרב הצדיק'.''

פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[דובער יוניק|מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו. [[הרבי]] נוהג לומר אחריו “קדיש” "קדיש" ביום פטירת סבו.

תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכבחודש אלול תשפ"ו]]-ב פרסם מכון [[תשכ"ז|זרבי דרייב]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" לראשונה עותק איכותי מתמונתו. (זהו הסבאהתמונה הובאה לעיל).

לאחר כ"ז אד"ר תשנ"===התמונה השגויה===ב - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב[[שבועון בית משיח]]{{הערת שולייםהערה|בשם רמ"א זליגסון[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTUVlHQmsxREVGTHc?resourcekey=0-v_bbA6LVdb4z0gEnjuOjBA גיליון 457] עמ' 16.}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "צדיק למלך"התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[שמשון חריטונוב]] שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.

*'''אשתו''': הרבנית [[רחל ינובסקי]].*'''בנו''': ר' ישראל ארי' לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת הטיפוס, בת הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה.* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב יקטרינוסלב - אמו של [[הרבי]].*'''בנו''': ישראל ארי'ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].* '''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרה"ח ר' הרב שמואל שניאורסאהן.* '''בתו''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה. ==לקריאה נוספת==*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 85-89. == קישורים חיצוניים==* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה.*[[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] - ניגון ר"ג בספר הניגונים.* [https://col.org.il/news/133484 הגילוי מתברר כטעות: מי הוא ר' שלמה ינובסקי שבתמונה?], COL

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי מאיר שלמה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]