פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,085 בתים ,  13 פברואר
{{לעריכה|חסר פירוק לכותרות}}[[תמונהקובץ:מאיר פרוש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ר' מאיר פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]{{קובץ|הרב '''מאיר פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי}}[[תמונה' (נהגה:מאיר פרוש.jpg|left|thumb|250px|הרב פרוש נואם ב'''פורוש''', יליד שנת [[כנס המנהליםתשט"ו]] של ) הינו חבר כנסת מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]יהדות התורה]]וסגן שר השיכון לשעבר. כיום שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל ואחראי על הר מירון.
'''מאיר פרוש''' (סגן שר החינוך מטעם יהדות התורה הוא סגן שר החינוך, חבר הכנסת בהפסקת חברות מטעם יהדות התורה ויומשמש גם כיו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים) הינו עסקן חסידי, בנו של הרב [[מנחם פרוש]], הנמצא ונמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באהבארה. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית [[ירושלים]].
==תולדות חיים==נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] ובילדותו למד בלאביו הרב [[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"למנחם פרוש]], ולאחר מכן נכנס ל[[עסקנות]] והוא ממשיך את מסורת משפחת פרוש בעסקנותולאמו מרת ברכה.
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.
 
===פעילות פוליטית===
[[קובץ:פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.
 
בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.
 
לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.
 
בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.
 
בשנת תשפ"ג לקראת הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו דרש את הקמת המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל שאחראי על קבר הרשב"י במירון. יום לפני הקמת הממשלה ויתר על התפקיד והמשרד אוחד עם משרד השיכון ופרוש מכהן בו כסגן שר תחת חבר מפלגתו יצחק גולדקנופף.
 
לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.
 
==קשריו החב"דיים==
 
===בעיריית ירושלים===
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת [[תשנתשס"וט]] עמד בראש רשימת "רץ לראשות עריית [[אגודת ישראל|יהדות התורהירושלים]]- וחב" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של [[בנימין נתניהו]]ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי עשרות רבני חב"ד ומוסדות חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"דהובילו קמפיינים למענו. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו"פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.
במשך השנים הבאות סייע למאבק על בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[שלימות הארץתשע"ג]], לצד סיוע לכלל חסידי חב"דהתמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו לחסידי ביומון זוכה [[חסידות חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם]] ליחס אוהד.
בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את ===כחבר כנסת===כאשר נבחר בשנת [[הרביתשנ"ו]] ודרש סיוע ל[[לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכניתבמשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.
כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרףבישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]], ואף וויתר וכך לדוגמה בדיון על תפקיד סגן שר[[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על מעשהו זה זכה לשבחים רביםתושבי הארץ.
לאחר בהצבעה הראשונה על תוכנית [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[ערלוי]]הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, בוסטון וסדיגוראאך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.
לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]], [[חסידות בוסטון|בוסטון]] ו[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|סדיגורא]]. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא ובתוקף תפקידו סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהםבכנסים בארגונו, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בשנת לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם ב[[כנס המנהלים]], [[תשס"טמרכז חינוכי חסידותי|ועידת המחנכים]] רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד, ועוד. בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור ליובאוויטש צפת]] הרב [[שלמה קאלישיוסף יצחק ווילשאנסקי]] מונה ליועצו הכלכליאת "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחד ניתן, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בוכלשונו: {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים==משפחתו==*בנו, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת ר' [[תשע"גישראל פרוש]] התמנה - ראש עיריית [[בנימין ליפקיןאלעד]] לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב*בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ד ליחס אוהדל עיתון המבשרנבחר לכנסת שוב בבחירות לכנסת התשע עשרה*בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשרבבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב ומכהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו*בנו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את ר' נחום פרוש - מנכ"אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל.
==קישורים חיצוניים==
* [http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1253 הרב מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, כ"ב כסלו ה'תנש"א] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את חומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"ד אינפו, כב [[אייר ]] התשע"ג (02.05.2013){{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
 
*[https://chabad.info/news/1055649/ חב"ד בשדה התעופה: השר פרוש ביקר בדוכן ובירך את השלוחים]
[[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]][[קטגוריה:אישים בירושלים|פרוש מאיר]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]