שינויים

[[קובץ:מאור עיניים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של המהדורה הראשונה - מהדורת סלאוויטא]]'''מאור עיניים''' הוא ספר [[חסידות ]] שנכתב על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של תלמיד [[המגיד ממזריטשהבעל שם טוב]].הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים."מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הוזקן תלמידיו של [[טלית]] וה[[תפיליןהמגיד ממזריטש]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, אך רבי נחום שרף במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה [[תורת החסידות]] והוא ערוך כפירוש על-פי תכנוןדרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים.== תוכן הספר ==בספר מוזכרות כשלושים אמרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתםרבים מהם אינם מוזכרים בספרים נוספים של תלמידי הבעל שם טוב, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה שכמו למשל מאמר הבעל שם טוב בענין [[ניצוץ משיח]]. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "שכינה מדברת מתוך גרונומורי" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם).

בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמובסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש(בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ט, המגיד ממזריטשח - נדפס ספר זה בנפרד, אותו ציטט רבות בספר (אך כיום ברוב הפעמים בכינוי "מורי"ההוצאות הם נדפסים יחד).

בסוף הספר מודפס גם הספר שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עיניים ישמח לב"אשר נאמר על התורה, הכולל דרשות במסכתות השוהוא גם ה"ספסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ==על הספר=="מאור עינים"ח - נדפס ספר זה בנפרדנחשב לספר חסידי מוערך, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

שני החיבורים נקראו לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו ב[[מחשבה]] תחילה על-שם הפסוק: פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"מאור עינים ישמח לבלא נאמרו מפי" אשר נאמר על התורה, והוא גם האלא נאמרו בבחינת "פסוק[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחובריםולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.

רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי ה[[ליקוטי שיחות]],. בשנת [[תש"ז]] התייעץ רבי יוחנן מ[[חסידות טולנא|טולנא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להדפסת הספר "מאור עינים". [[אדמו"ר הריי"צ ]] שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח מאה שקלים דמי הצטרפות{{הערת שולייםהערה|1=[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[חלק י"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=af0bce4f-063c-4392-9da0-d2c5cd1581bf&st=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%90&pgnum=451 452 עמ' תל"ג.].}}.

* [httphttps://hebrewbooks.org/24871 עותק מקוון של הספר מאור עינייםבמהדורה הראשונה תקנ"ח] באחת ההוצאות הראשונות . {{הב}}* [http://hebrewbooks.org/24843 הספר ישמח לבבמהדורה הראשונה תקנ"ח] (כאמור - על שם המשך הפסוק) ספר ההמשך של ר' מנחם נחום מטשרנוביל, בעותק מקוון סרוק מספר שיצא לאור בשנת [[ה'תקנ"ח]] (השנה מודגשת בספר בתוך הפסוק "מאור עיניים ישמח לב וכו'").{{הב}}