שינויים

'''לשכת הגזית''' היא המקום בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל".

לשכת הגזית הינה מקום מושב ה[[סנהדרין]] ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. בברייתא (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול.

לשכת הגזית נמנית על הלשכות הצפוניות שב[[עזרה (בית המקדש)|עזרה]] (יומא יט, א). מכיוון שחלקה המערבי הוא חול וחלקה המזרחי הוא קדש - ניתן לומר בפשטות שמקומה של לשכה זו הוא בפינה הצפונית מערבית של העזרה (וכך כתב בתוספות ר"י הלבן, אות א' בציור).

לרמב"ם יש שיטה מיוחדת בענין הסנהדרין וכפי שכתב: "חציה קודש וחציה חול".

חז"ל מוסרים שארבעים שנה לפני שחרב הבית השני, גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית וישבה "בחנויות" (שבת טו, א). זו היתה הראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה הסנהדרין, כפי שמוסרת הגמרא (ראש השנה לא, א): "עשר מסעות נסעה שכינה, וכנגדן גלתה סנהדרין . . מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה וכו'". רש"י (שם, ד"ה מלשכת הגזית) מבאר שמקום מושב הסנהדרין ב"חנות" היה בתוך מתחם הר הבית.