שינויים

'''לשון נקייה''' הוא דיבור תוך שימוש במינוח חליפי למושג שהדובר לא רוצה להזכירו. מקור המושג "לשון נקייה" הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. ב[[מסכת פסחים]] (דף ג, עמוד א) מובאת [[ברייתא]]: "תניא דבי [[רבי ישמעאל]]: לעולם יספר אדם בלשון נקיה".

השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב [[הלכה|הלכתי]], ב[[חז"ל]] מובאות אזהרות רבות שלא [[ניבול פה|ינבל אדם את פיו]] ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: {{ציטוטון|אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.}} וכן {{ציטוטון|מעמיקין לו [[גיהנום]].}} ו{{ציטוטון|בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים.}} (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה ב[[לשון סגי נהור]], כמובא בהמשך).

מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]].

ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א).

*'''[[לשון סגי נהור]]''' - במקום לתאר מצב מסויים באופן שלילי, מתאר זאת הרבי בלשון מהופכת דוגמת "אינו במגמת עליה", כדי לא לתת תוקף בדיבור למגמה הלא חיובית{{הערה|דוגמה נוספת במכתב מתאריך י"ט שבט תשל"ג: "מכאיב לחשוב על כך שהמספר של נשמות אובדות כאלה בקרב מיטב הנוער היהודי אינו בירידה".}}.

*'''[[ימי החופש|חופש]]''' - אין חופש מלימוד תורה וקיום מצוות.

==קישורים חיצוניים==