פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 241 בתים ,  19:30, 17 במאי 2020
אין תקציר עריכה
[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו בעיירה ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטאן]].
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה ]] בה העמיק כל ימי חייו.
בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו ]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..."
לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].
במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].
צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי שליט"א מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.
== הערות לספר התניא ==
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]].
בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות בשבת ב[[שבת קודש ]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]].
[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]].
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה שני כרכים.
ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש ]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.
בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.
== קישורים חיצוניים ==
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}}
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]
1,449

עריכות