|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ו''' שבספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה המסותרת בלב כל יהודי לה', על הדרך של ": אהבת כמים הפנים לפנים" - ב[[התבוננות]] של אהבת ההמשל והנמשל''' את עמו ישראל.
==מבוא לפרק==
הפרק מבוסס על הכלל הידוע של "כ[[מים]] פרק זה הוא הראשון מבין ארבעה, המבארים כיצד ככל שמדרגת האדם '''נמוכה''' יותר - הפנים לפנים", ועל פי משל, אותו מביא [[אדמו"ר הזקן]] בו דווקא אז יכול הוא מבאר כי הקרבה של [[הקב"לעורר אהבת ה]] לעם ישראל היא הרבה ' '''גדולה''' יותר מכך, ולכן גם האהבה שהיא כמים הפנים לפנים צריכה להיות בהתאם.
==גוף הפרק==
==סיכום הפרק==
כדי לעורר את האהבה לה' על האדם להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שכולם בטלים אליו יתברך בביטול גמור ממש, והוא הניח את כל הברואים עליונים ותחתונים, ובחר בעמו ישראל לקרבם אליו בקדושתו ממש שהיא :* בחלקו הראשון של הפרק מובא משל (למלך המגלה אהבה לשפל אנשים) ומבואר הנמשל (הקב"סובב כל עלמין" בדרגה שאין יכול להתלבש בעולםה, ובקדושת המצוות כל יהודי ויהודי עולה לדרגה נפלאה זו, למרות שלפעמים הוא לא מרגיש בכך, מפני נפשו המגושמתשהוציא אותנו מטומאת מצריים).:* בהמשך הפרק מוסברים פרטי הנמשל (שחיבוק ונישוק המלך הם התורה והמצוות שנתן לנו מרוב אהבתו).ענין זה מבואר בפסוק :* ובסיומו מוכיח [[אדמו"ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמךר הזקן]] שהקב", למרות שהאדם הוא בער ואינו ה מקרב בחיבוק ונישוק גם מי שלא מרגיש את היחוד שבנפשו, בכל זאת הדבקות והיחוד בבורא על ידי קיום המצוות הינה קדושה עליונה ועצומה.
==צילום הפרק==