שינויים

פרק זה (שנתוסף וכן פרק ל') נתוספו רק בדפוס שני של '''בהדפסת''' התניא{{הערה|הכוונה להמהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]]והיו בהן פחות פרקים. במהדורות הראשונות של [[ספר התניא]] היו במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים בלבד (- שלא כבתניא שלפנינו - שבו 53 פרקים). וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]]), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.}})  הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.