שינויים

'''פרק כ"א- העולמות אינם מציאות נפרדת''' של [[ספר התניא]] ממשיך לבאר את ענין [[אחדות ה'|אחדותו של הקב"ה]]. בפרק זה מבואר החילוק שבין דבר ה', שבו נבראו כל העולמות, לבין דיבור התחתון של האדם, שדבר ה' אינו מובדל ממנו, אלא מאוחדות אצלו בתכלית היחוד, שכל הצמצומים והעלמות הם רק לגבי הנבראים ולא לפני הקב"ה.

התבאר ב[[תניא - פרק כ'|פרק הקודם]] התחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את ענין [[אחדות ה']], שמאחר ולעומת הבורא אין לבריאה שום חשיבות הוא יחיד אחרי הבריאה כמו לפניה. שם בואר ש[[כולא קמיה כלא חשיב]]אבל לכאורה, שכל התהוות העולמות הם רק מבחינת דבר ה', שהוא דיבור אחד הנמשך ממנו. בפרק זה יבואר החילוק בין דבר ה' לבין דיבורו של האדם. שדבר ה' אינו נפרד ח"ו מן הקב"ההבריאה בפני עצמה (אם לא נשווה אותה לבורא) היא כן מציאות - וחוזרת הקושיא למקומה? מסביר הרבי על פי משל נוסף מדיבור, וכל הצמצומים הם שלא רק לגבי הנבראים בלבדשאין לבריאה חשיבות אלא שגם מציאות נפרדת אין לה.