שינויים

'''פרק ג- "מבנה" הנפש האלוקית''' של [[ספר התניא]] מבאר את עשר הכוחות של ה[[נפש האלהית]]. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]], שהם ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וה[[מידות]].

ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור '' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה מבוארים כוחותיה: ל[[נפש האלקית]] עשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]]. הכוחות נחלקים לשני סוגים: [[שלוש אמות]] (שלושת כוחות השכל) ו[[שבע כפולות]] (שבע כוחות הרגש)יתבאר "מבנה" הנפש.

למדנו שהנפש האלוקית בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר בחינותה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שלוש בחינות של שכל ושבע ורגש{{הערה|השכל של רגש. השכל שלה הנפש האלוקית מבין רק אלוקותואין לו מושג כלל בענייני העולם, והרגש ועל דרך זה הרגש שלה הוא אהבת השם ויראתואינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}.בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים [[שבע כפולות]] או שבע ה[[מידות]].

כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.  בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - [[אהבה ויראה]]. לשלימות העניין ראה בערך [[ספירות]].

<gallery widths="250px150px" heights="300px220px">