שינויים

{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}[[תמונהקובץ:ליל ניתלשחמט.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''')הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש). תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).  [[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=[[הרבי]] מביא בראה [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61pdfpager.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זהלמעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http: א//www. "ניטל" מלשון העדרhebrewbooks. בorg/pdfpager. "ניתל" מלשון 'תלוי'aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}} הוא הלילה בו נולד . ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר. ==פירוש השם ניטל==במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים. * שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו- ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם. בלילה * שביום זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורהנולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפותכי ביום זה נולד אותו האיש.*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח [[תבנית:היום יום שבהערה הבאה/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}. הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשםספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתםעל שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, והיה בהליכה ברחובות חשש מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[עבודה זרהאגרות קודש]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, ולכן אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטיםא. היה זה המשמש.ב. הוא לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום'ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?!ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], ובראה [http://www.chabadlibraryotzar770.orgcom/bookscgi-bin/defaultImageService.aspxexe/convert?furlilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=/admur/tm/10/17G&searchilSC=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}, וכדברי [[הרבי הריי"צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.

[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעםאמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|1=[[לוח 'היום יוםאגרות קודש חלק י"ג אגרת ד']] שבהערה הקודמתשצא.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, איני מחבב}}לא נהגו בניטל{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילהאמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

על ===ניצול הזמן המדויק של "ליל ניטל===בשנת [[תש" נ]] אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן הזה (כשלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל"ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הבריתובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיואו בהנהגת הבית.

בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:אב) אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" לתקן [[שחמטבגד]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספותכפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל.. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל..[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

ג) גם יכולים לנצל הזמןבאותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

בשנת מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תש"נתורה]] חל לילה זה בנר שלישי דאז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון ש[[חנוכהמנהג]]ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"לבקונטרס אחרון אות ד.}}.

*קריאת במענה פרטי לרב [[סיפורי חסידיםמשה יהודה קוטלרסקי]]הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|1=כך הורה הרבי לרתשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.*צפיה בוידאו מהרבי.

* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[httphttps://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65690 ניתל, מקורו ומנהגוbeis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''', חוברת מאת {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]] |{{תע|12/23/2011}}}}* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}