שינויים

{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}[[תמונהקובץ:ליל ניתלשחמט.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי משחק [[מלך המשיחשחמט]] שליט"א משחק שאח עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''')הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש). תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).  [[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=[[הרבי]] מביא בראה [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61pdfpager.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זהלמעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http: א//www. "ניטל" מלשון העדרhebrewbooks. בorg/pdfpager. "ניתל" מלשון 'תלוי'aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}} הוא הלילה בו נולד . ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר. ==פירוש השם ניטל==במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים. * שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו- ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם. בלילה * שביום זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורהנולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפותכי ביום זה נולד אותו האיש.*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

בהיות היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח [[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום שבהערה הבאהי"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}. הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשםספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש איני מחבב{{הערה|במדינת [[עבודה זרהרוסיה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומהלילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורהכוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

כיוםמאידך, הסיבה העיקרית שלא לומדים מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זהניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבתאגרות קודש]], וב[http://www.chabadlibraryhebrewbooks.org/books/defaultpdfpager.aspx?furlreq=15887&st=/admur/tm/10/17&searchpgnum=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו177 חלק ז' עמוד קס"ר מסאטמרא].}}.הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, ולכןאך בצירוף\שינוי ארבעה פרטיםא. היה זה המשמש.ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום'ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?!ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שלא שאפשר ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועלתורה.

[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעםדן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמתhttp://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.}}exe/convert?ilFN=c: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

ידועים דברי [[הרבי הריי"צ]] שאמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{ציטוטוןהערה|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילהאגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, והטעם כפי ששמע מאביושחיו בארצות הישמעאלים, אדמולא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ר הרש"ב נ"ע "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתהז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

על ===ניצול הזמן המדויק של "ליל ניטל===בשנת [[תש" נ]] אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן הזה (כשלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל"ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הבריתובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיואו בהנהגת הבית.

אדמו"ר הרש"ב נהג ) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית..

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

בשנת [[תש"נ]] באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל. מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

*משחק בשח-מטב[[שחמט]].*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.*צפיה בוידאו מהרבי(ללא דברי תורה). במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[httphttps://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65690 ניתל, מקורו ומנהגוbeis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''', חוברת מאת {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]] |{{תע|12/23/2011}}}}* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}