שינויים

{{שבת}}[[תמונהקובץ:נרות שבת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px]]ישנן שני בחינות ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות". ==עליית העולמות==כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש. ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת. ==ליל שבת==בליל [[שבת קודש]]:מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.

דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול. == בחינת ליל יום שבת ==ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.

הבחינה הרמוזה בליל [[שבת]], רמוזה בפסוק ויכולו השמים כודרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'' ויכל אלקים כו'" (- סעודת עתיק הקדוש), שזהו בליל שבת דוקאדהיינו גילוי מקור התענוגים, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל השלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עצמותעתיק]].

זהו גם המשך הפסוק כי בו שבת וינפש, - כלומר: שבחינת מהות עצמותו ית'הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא ממש מתחיל להתנהג כמו השובת ממלאכתועצמו; וכך על דרך משל, שגם [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיה בלאחר ש[[צמצוםהקב"ה]] מלאכה זו, עולה ונכלל בעצמות הנפש ממשמתעלה מהעולם, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשוןמתגלה כפי שהוא.

== בחינת יום שבת שתי שבתות==אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".

על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותוהרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], - על ידי ומכיוון שהוא זה דוקא חוזר ונמשך המשכה ושחיבר את [[ברכהספר הזוהר]] עליונה שנקרא ברכת הויה כו' - ביום השבת שנקרא , סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[ברכהשבת]], בפנימיות דאחת – כיוון שב[[חסדשבת]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממשיש שתי בחינות.

ענין זה נרמז בפסוק==קישורים חיצוניים==*[[אדמו"ר האמצעי]], [http: ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי//chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]*[[אדמו"ר הצמח צדק]], מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות ד[[אור חוזרביאורי הזוהר]] בתחלה בעצמות[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]