26,977
עריכות
שינויים
מ
{{[[קובץ:נרות שבת}}.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]ישנן שני בחינות ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות". ==עליית העולמות==כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש. ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת. ==ליל שבת==בליל [[שבת קודש]]:מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון. דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול. ==יום שבת==ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות. דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]].
== בחינת ליל שבת ==הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[הקב"ה]] מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.
הבחינה הרמוזה בליל ==שתי שבתות==אומרת הגמרא{{הערה|שבת רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו'קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שזהו בליל שבת דוקאשנאמר{{הערה|ישעיהו נו, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ד.}} "כה אמר ה[[עצמות]]' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", כהמשך הפסוק - כי בו שבת וינפש, דהיינו שבחיוכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו' מהות עצמותו ית', ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם פנימית רצונו וחכמתו שהיה בצמצום מלאכה זו עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד קודם הצמצום הראשון".
== בחינת יום הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת ==]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות.
על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו==קישורים חיצוניים==*[[אדמו"ר האמצעי]], - עי[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]*[[אדמו"ז דוקא חוזר ונמשך המשכה וברכה עליונה שנק' ברכת הויה כו' = ביום השבת שנקרא ברכהר הצמח צדק]], בראש הפנימית הנ"ל שהוא בפנימיות ד[[חסדביאורי הזוהר]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש, וכמו שכתוב ויכולו השמים כו' וישבות כו' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e- אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות דאור חוזר בתחלה בעצמותוכן היא גם המעשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש 4ba6- על כן בירך אלקים ליום השביעי a1f9- שהוא יום השבת.6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]
== מקורות =={{הערות שוליים}}
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]{{שבת}}
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
[[קטגוריה:שבת]]