שינויים

[[תמונהקובץ:נרות שבת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px]]

בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיתה שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.

דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה ]] [[תפוחים ]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.

ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים. . וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.